ביקורת ספרותית על הפרח האדום מאת וסבולוד גרשין
ספר טוב

---

זהו קובץ הסיפורים הראשון של וסבולוד גרשין, סופר שמעולם לא שמעתי עליו עד שהוצאת תשע נשמות גאלה אותו מאלמוניותו לפחות, כך אני מאמין, אצל רוב ציבור הקוראים הישראליים.

גרשין כתב עד להתאבדותו 20 סיפורים וההוצאה מבטיחה שהיא מתכוונת לתרגם את כולם ולהוציאם לאור.
הסיפורים באנתולוגיה הזו נכתבו בין השנים 1877-1887 והם מבוססים על פרקים מחייו של הסופר או לכל הפחות בהשראת מקומות בהם שהה וחוויות אותן חווה. מסתבר שגרשין היה פופולרי מאד במיוחד ברוסיה ובצרפת.

האנתולוגיה הזו כוללת 4 סיפורים קצרים ומעולים, בתרגום מצוין של טינו מושקוביץ.

הסיפור המרשים מכולם הוא סיפור הנושא "הפרח האדום" הכולל מס' ימים בחייו של חולה נפש המאושפז בכפייה בבית חולים לחולי נפש. עוד סיפור שהרשים אותי מאד הוא "ארבעה ימים" שכשמו מתאר ארבעה ימים שעוברים על חייל שהתנדב להילחם נגד הטורקים ומוצא עצמו לבד בשדה כשהוא פצוע ולידו גופת החייל הטורקי אותו הרג לפני שנפגע בעצמו. חוויית ההישרדות הזו, ליד גופתו המצחינה של החייל אותו כאמור הרג, כפי שהיא מסופרת ע"י אותו חייל, ממש מרשימה. בכלל, גרשין הצליח לזקק את חוויותיו הקשות באפן מרשים וכאשר מדובר בסיפורים קצרים זה הישג שאיננו מובן מאליו.

הקריאה בספר עוררה בי סקרנות רבה באשר לשאר הסיפורים שכתב גרשין ואין לי ספק שאשמח לרכוש כאשר יהיו זמינים.
כבר כתבתי בעבר שאני לא חובב גדול של ההוצאה הזו אבל לעיתים יש בה גם פנינים כמו הספר הזה.

ארבעה כוכבים מנצנצים

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על הפרח האדום