ביקורת ספרותית על תודה על ליל אמש מאת עדי הלל
ספר לא משהו

---

נסיבות חייה יוצאי הדופן של קמה שאביה נטש את משפחתו בהיותה בת שתים עשרה גרמו לכך שאת מתנת בת המצווה שלה תקבל ליום הולדתה הארבעים, טיול מאורגן באפריקה עם קיטי ואגי- האם ודודתה התאומות. חופשה מעבודתה כחוקרת פרטית עבור משרד חקירות.
השלוש מוצאות עצמן בחבורה מגוונת הכוללת זוג גברים, זוג נשוי- מיקה (אותה לא סובלת קמה מהרגע הראשון) ונתן ושני ילדיהם הצעירים עלמה וארי הדבוקים למסכים כרבים מבני גילם.
הטיול ברחבי הסוואנה האפריקאית הופך להרפתקה חווייתית בלתי צפויה ואירועים תמוהים ששיאם היעלמות יוצאת דופן של אחת המטיילות, ערבה רוח מדבר המסתורית, המכה בזעזוע את חברי הקבוצה. תחרויות ויריבות בין חברי הקבוצה וקבוצה ישראלית נוספת עם משחקי תפקידים. מדריכים מקומיים, לינה בלודג'ים, פולקלור, השד פּוֹפּוֹבָּאווָה, מסתורין ועובדות מרתקות על האזור. קמה מוצאת עצמה במרכזה של תעלומה המשתלבת בכינוס של קיפולי אוריגמי בסקוטלנד אליו נשלחה בעבר מטעם המשרד ומגלה שיש יותר מהנראה לעין בטיול.
הספר אמור להיות מסע גילוי עצמי, החיה שבאדם, הרפתקה באפריקה ועולם החי המעניין.
קמה ממציאה לכל אדם בקבוצה כינוי מגוחך על פי עיסוק או מראה. עלמה-רגלי-זרדים, לימור-פייטים-מתהפכים ובן זוגה, ליאור-של-לימור;
רוביק-עיני-זיתים וזוגתו זמירה-קיפוד-אחוז-אש, נתן-שעון-חכם, המדריך 'יקיר אבל תקראו לי יקיר', צבי- כובע- לגיונר ועוד כהנה וכהנה. תחילה משעשע, אך כשאותם שמות מופיעים שוב ושוב לאורך הספר כולו זה הופך למוגזם על גבול הטרחני. משהו בחיבור בין הישראליות להוויה המקומית, המעברים בין דמיון למציאות לא משכנע וגורע מחוויית הקריאה על חלקיה הטובים יותר.
2.5 כוכבים

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על תודה על ליל אמש