ביקורת ספרותית על תודה על ליל אמש מאת עדי הלל
ספר בסדר

---

אביה של קמה עזב את הבית לפני בת המצווה שלה. קמה נשארת עם אימא ועם אחותה התאומה של האם. כיום קמה בת ארבעים ואימא ודודתה מעניקות לה מתנת בת מצווה מאוחרת: טיול לאפריקה של קמה אמה ודודתה. שלוש הנשים מצטרפות לטיול מאורגן ומטיילות עם קבוצת ישראלים. בקבוצה יש זוג הורים האישה מיקה בגילה של קמה לשניים שני ילדים. קמה שונאת את מיקה והסיבות לכך: מיקה יפה כל כך יפה שזה כואב מושכת מבטים מכולם ללא ללא כל מאמץ במשך כל הטיול קמה בוחנת אותה ואת שאר המטיילים בתיעוב מעורב באמפתיה, זלזול וגועל. בקבוצה יש זוג הומואים סטראוטיפים ובנוסף זוג נשוי ועוד אנשים אשר הגיעו לטיול. בין קמה למיקה יש משיכה מעורבת בדחייה. בארץ קמה עובדת במשרד חקירות פרטי עם עוד איש אחד בלבד שהוא הבוס שלה. בעבודה זו לומדת הגיבורה להתבונן באנשים ולפענח את התנהגותם.
הספר הזה מוזר מאוד הזוי לגמרי וגם לא תמיד ברור מה רצתה הסופרת להגיד. יש קטעים חלשים ויש המון דמויות. לכל דמות יש לקמה כינוי שהדביקה לו והיא מזכירה את הכינוי כל פעם שהדמות מוזכרת. הסופרת עושה את זה המון והכינויים לא מצחיקים ומתישים כאשר הם חוזרים על עצמם לכל אורך הספר.
יש בספר גם קטעים טובים מלאי דמיון וכישרון כתיבה אך הספר היה זקוק לעריכה יותר הדוקה.

» ביקורות נוספות של rea
» ביקורות נוספות על תודה על ליל אמש