“כשהייתה בת שתים עשרה, אביה של קמה יצא מהארון ונטש אותה. הוא השאיר ילדה כבויה עם אמא פסיבית ובלי סיבה אמיתית לחגוג. כשלושים שנה לאחר מכן, בגיל ארבעים, אמה ודודתה החליטו לקחת אותה לטנזניה, לחגוג את בת המצווה שמעולם לא חגגה.
קמה עובדת כחוקרת פרטית במשרד המתמחה בבגידות. היא חיה עם אמה, ונטולת שאיפות של ממש. כבר עם תחילת הטיול, אנו נחשפים לנקודת מבטה הסרקסטית, עם קטלוגה מעורר ההומור את החברים בקבוצ”
