ביקורת ספרותית על המלך הלבן מאת ג'רג' דרגומן

---

לא קראתי מעולם ספר של ג'רג' דרגומן גם לא קראתי יותר מדי ספרים של סופרים מהאזור הזה של רומניה והונגריה (חוץ אולי משאנדור מאראי שקראתי כמה ספרים שלו...)
דרגומן נולד ברומניה ועבר בנעוריו עם משפחתו להונגריה....
התחלתי כרגיל אצלי לקרוא את הספר הזה לגמרי באקראי. קודם כל מעניינת הצורה הטכנית של הכתיבה, של המספר בגוף ראשון, של אפיזודות נפרדות, שהן מעין סיפורים קצרים וקשורים באופן רופף והקשר ביניהם הוא ג'טה הילד המספר שהוא בן אחת-עשרה והוא גם מספר לנו את הדברים בעיניים של ילד בן אחת עשרה... כלומר ברומניה הקומוניסטית קורים דברים אבל הילד איננו מבין אותם עד תומם. אביו למשל, נלקח יום אחד ע"י שני אנשים והבטיח לו שהוא יחזור מהר אך האבא איננו חוזר ואנחנו הקוראים מבינים בצורה עקיפה שהאב נאסר. הוא בן יחיד אמו מגדלת אותו בקושי והיא מסוכסכת עם סבו וסבתו. מעניינת העובדה שהאב נאסר למרות שלסבו דווקא היה בעבר תפקיד בכיר במשטר הקומוניסטי (שבכלל לא מוזכר ככזה) לעומת זאת הילד מבין היטב, את עולם הילדים; חבריו הילדים הבנים, הם מאוד אלימים ונלחמים ביניהם ו"הולכים מכות" ובעקיפין ניתן להבין שהם סובלים גם מאלימות במשפחתם. (מעניין שבנות, אינן נזכרות כאן בכלל...) הוא גם ילד "פרוע", שמוכן לעשות דברים מסוכנים כשעשוע... בכל אופן רומניה הקומוניסטית המתוארת כאן, היא חברה אלימה וקשה, שבה אנשים מנסים לשרוד כפי יכולתם, למרות שאין להם שליטה רבה על חייהם... מה שיפה הוא, ששום דבר לא נאמר כאן בפירוש, אלא שהקורא אמור להבין מתוך דברי הילד, את המציאות הקשה והכל נאמר ברמזים ציניים, שהילד המספר אולי איננו מודע לציניות שבהם... למשל באפיזודה אחת שבה מתוארת הקרנת סרט שאיננו מוקרן בגלל הפסקת-חשמל (שמסתבר שהייתה אירוע רגיל באותה רומניה קומוניסטית...)הילד מתאר את המנהל דורש מהילדים שיושבים באולם בחושך לשיר את שירי המולדת "האהובה"... ובאותו החושך מבצעים הילד וחברו תעלול מסוכן שיכול היה לעלות להם ביוקר תרתי-משמע...על-כל-פנים הספר מצא-חן בעיניי ואני ממליץ עליו.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על המלך הלבן