ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 10 באפריל, 2009
ע"י מלכה לובל
ע"י מלכה לובל
ג'רג' דרגומן בסיפרו "המלך הלבן" החזיר אותי 56 שנים אחורה ,לילדות שלי , לארץ מולדתי רומניה, למישטר הקומוניסטי הנוקשה .
העלילה מועברת דרך עיניו של ילד מתבגר שאמו יהודיה ואביו מדען בשנות ה 80 ברומניה הטוטאליטרית כשצ'אוצ'סקו הרודן הנשיא.
כבר בדף הראשון מצאתי את עצמי כדמות בתוך הספר.ג'טה הילד מתאר סוטואציות שונות ואבסורדיות ההתמודדות שלו כנער עם כל התסבוכות.
יום אחד אביו נלקח כמובן בהוראת השלטון לעבודות פרך כיון שחתר תחת השלטון אבל כמובן לילד נאמר שהוא נלקח למחקר. אמו כמובן ידעה.הילד בתקווה שאביו יחזור בקרוב אך עוברים כמה שנים.......
בכתה התלמידים לא שוכחים להזכיר לג'טה שאביו לא יחזור ושנלקח לעבודות, וגם המורים מתעללים בו.בקושי נבחר להיות בצופים ,בתחריות כדור רגל של בתי ספר התעללו בו.
הוא לא ויתר כי ידע שצריך להיות חזק לעמוד לצד אמו ולהיכנס לנעליו של אביו.
הסבא שלו היה בצעירותו יושב ראש המפלגה ולמרות כל זה לא יכל לשחרר את בנו.
רק כששכב בארון מתים הביאו את בנו קשור באזיקים להיפרד מאביו ולקחו אותו מיד בחזרה.
בשנות השישים היתי תלמידה בבית ספר בעיר שלנו וכמובן ידעו כולם שאני יהודיה ושנעלה לפלסטינה ברגע שנקבל את הפשפורטים.כשחילקו עניבות אדומות לחברי הכתה שיהיו בצופים כל התלמידים היהודים התבקשו לצאת למרות שהיו תלמידים מצטיינים.
את אבי עצרו מספר פעמים באשמת סחר בשוק שחור, וכמובן בגלל שהיה יהודי.הוא עבר הרבה עינויים. אמי הצליחה לשחרר אותו בעזרת שוחד,כי הינו אמידים יחסית ליתר האוכלוסיה.
אני זוכרת שהיו נעלמים אנשים ללא סיבה, היו קונים מצרכים עם תלושים והטור היה כל כך ארוך שלרוב האנשים לא נשאר דבר.לאנשים בקויש היה ממה להתקיים.עלי להדגיש שלמשפחה שלנו אף פעם לא היה מחסור.
בשנות ה 80 כשהיתי כבר נשואה פה בארץ אני ובעלי נסענו לטיול שורשים לרומניה. הרודן היה צ'אוצ'סקו ומה זה הרגשנו בזה .... חבל על הזמן. למרות שכל תייר שנכנס לרומניה אז היה צריך לשלם 10 דולר ליום עקבו אחרי כל צעד שלנו.עקבו אחרי החברים שביקרנו ואף חקרו אותם.היו מיקרופונים בחדרי המלון.
מאז היתי עוד פעמיים בטיול ולא הרגשתי את הקומוניזם כמו שבזמנו של הרודן. צ'אוצ'סקו הצליח להרוס את המדינה היפה הזאת שאינני חושבת שאי פעם תוכל להתאושש. כואב הלב לראות את העוני הרב אבל מצד שני יש גם עשירים מי שקרוב לצלחת.חבל שלא הוציאו להורג את הזוג הרודן הרבה לפני.
צריך לראות כדי להאמין מה קורה במדינה הזאת. הבת שלי חזרה בשוק והלם ועם חויות שבחיים היא לא תשכח.אמרה לי "אמא עכשיו אני מעריכה את המדינה שלי ,את השפע שיש לי פה בישראל"
כדי לסכם את הספר אספר לכם שתי בדיחות: תייר מגיע לבוקרסט ורואה אנשים עומדים בטור. שואל את האחרון "בטהובן או מוצרט". האיש עונה לו "קמח ,קמח....
רומני מתכופף לקשור את השרוכים של נעליו ,תוך שניות נעמדים מאחוריו עשרות אנשים בתור....תמיד חושבים שמחלקים דבר מה וישר נעשה תור ארוך......
זה כל כך עצוב שזה מצחיק.......
קורא אחד אהב את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שוחי
(לפני 16 שנים ו-5 חודשים)
כל הכבוד על הפתיחות
תודה ששיתפת אותנו בסיפור האישי שלך. זה בהחלט נותן רקע לספר, לאלו מאיתנו שלא מכירים את ההיסטוריה של רומניה.
|
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
