ח', שלמדה איתי בכיתה בבית הספר היסודי, מעולם לא ראתה את סבא וסבתא שלה. הם לא מתו, כך היא אמרה, הם פשוט מוחזקים בחוץ לארץ, ולא יכולים לבוא ארצה. לא הבנתי מה זה "מוחזקים", וגם לא מה כל כך פשוט בזה, אבל כשח' לא הסכימה לדבר על משהו, אי אפשר היה להוציא את זה ממנה בכוח. לאט לאט הבנתי דברים. גם ממה שההורים שלי דיברו בבית, וגם מקטעי דברים של ח' עצמה. הסבא היה ראש קהילה ברומניה, ולכן לא קיבל אישור יציאה מה

לא קראתי מעולם ספר של <mark>ג'רג' דרגומן</mark> גם לא קראתי יותר מדי ספרים של סופרים מהאזור הזה של רומניה והונגריה (חוץ אולי משאנדור מאראי שקראתי כמה ספרים שלו...)
דרגומן נולד ברומניה ועבר בנעוריו עם משפחתו להונגריה....
התחלתי כרגיל אצלי לקרוא את הספר הזה לגמרי באקראי. קודם כל מעניינת הצורה הטכנית של הכתיבה, של המספר בגוף ראשון, של אפיזודות נפרדות, שהן מעין סיפורים קצרים וקשורים באופן רופף והקשר ביניהם הו

"המלך הלבן" מספר על נער צעיר הגדל ברומניה הקומוניסטית ומתאר את חייו, את חבריו, את משפחתו ואת סיפור מדינתו בשנות ה-80.

<mark>ג'רג' דרגומן</mark> מצליח לעשות משהו שרוב סופרים לא יודעים. הוא מציג בפני קוראים מספר צעיר שיודע לדבר כמו נער בגילו. המספר שלנו נמצא בדיוק בגיל שבו מתחילים ללמוד על העולם הכולל, אבל עדיין רואים אותו דרך עיני ילדים. כך גם הוא רואה את העולם - לפעמים כמקום קשה, עצוב ודרמטי, לפעמים בצחוקים

<mark>ג'רג' דרגומן</mark> בסיפרו "המלך הלבן" החזיר אותי 56 שנים אחורה ,לילדות שלי , לארץ מולדתי רומניה, למישטר הקומוניסטי הנוקשה .
העלילה מועברת דרך עיניו של ילד מתבגר שאמו יהודיה ואביו מדען בשנות ה 80 ברומניה הטוטאליטרית כשצ'אוצ'סקו הרודן הנשיא.
כבר בדף הראשון מצאתי את עצמי כדמות בתוך הספר.ג'טה הילד מתאר סוטואציות שונות ואבסורדיות ההתמודדות שלו כנער עם כל התסבוכות.
יום אחד אביו נלקח כמובן בהוראת השלטון לע