ביקורת ספרותית על יהודים סוביטיים מאחורי גדרות הגיטו מאת הרש סמואלר
ספר מעולה

---

תולדות יהודי ברית המועצות בימי מלחמת העולם השנייה בדגש על יהדות בלארוס של היום. בדגש על אזור מינסק. ובדגש על גטו מינסק.
כבוגרת (בילדות המוקדמת) דדושקה, שהיה סב קשיש ושותק ברוסית וביידיש. נצל"ש (כפי שלמדתי לכנות שרידי אדם שכמותם מאוחר יותר). נצל"ש מגטו במינסק. פרטיזן יערות. זוכרת שידעתי ש'דדושקה' הוא נצל"ש וזהו. די כעסתי על איך. איך יכול להיות שקבוצת אנשים כה גדולה – בוגרים יותר או פחות, משכילים, חושבים – הסכימו, היו, שתקו, והלכו אל מותם או אל זוועות אחרות עד הובלתם למחנה ההשמדה או עד שחרור שאריות האדם שהיו עם שחרור הגטו. איך יכול להיות כך חשבתי, במיוחד כששמעתי וקראתי את סיפורי המחתרות הא"י, הגבורה, שרה גיבורת ניל"י ושאר מעשי עוז וענווה. איך יכול להיות. כעסתי בתוכי וכבר מזמן לא היה על מי וכבר מזמן לא היה את מי לשאול. והימים והסיפורים מכל עבר היו ימי מלחמות ועוצמת תקומה של הדור הראשון שאחרי ושל הדור השני של אחרי. ולמה.. ואיך.. ואיזה חלשים היו הסבים שהיו.
אך בחלוף השנים (והודות ל"יד ושם") הסתבר כי בגטו של מינסק, שהוקם ונפתח לקהל האסירים הרחב, ביולי 1941 לא רק שהתקיימו גילויי מרי (לא גלוי), אף הוקמה מחתרת פרטיזנים כבר באוגוסט 1941.
המחתרת הייתה קומוניסטית ביסודה ופעילותה נמשכה עד לימיו האחרונים של הגטו ועד שחרור שאריות האדם שכן שרדו בו.
למעשה, הפעילות המחתרתית החלה עת החל הכוח הנאצי בהשמדת שוכני הגטו, אז הצליחה קבוצה קטנה של אסירים לברוח ליערות. חלקם הצטרפו לארגון מחתרת פולני פעיל, אחרים הקימו ארגון מחתרת עצמאי נוסף, שפעל והסב נזקים לצבא הרייך: לחייליו ולמשתפי הפעולה איתם, שם
הארגון הפרטיזני היהודי שהוקם בגטו שלח 'לוחמים' ליערות, הילדים שביניהם פעלו במיוחד כמקשרים בין היערות ובין הגטו, הובילו קבוצות 'לוחמים' מן הגטו אל בסיסי הפרטיזנים. הילדים בגטו התמצאו עד מהרה, ולמדו כיצד להימנע מפגישה עם האויב. סיגלו לעצמם את חוקי המחתרת, למדו להשתמש בנשק והפכו לפרטיזנים לכל דבר.
כך הוברחו כעשרת אלפים יהודים מגטו מינסק (ומה זה אומר על השומרים שם, כן, חומר למחשבה) ליערות. היה זה מספר שלא היה דומה לו בכל גטו אחר. וכאמור, היציאה אורגנה על ידי מחתרת הגטו, שתכננה והבריחה כל קבוצה וקבוצה, סיפקה להן נשק ומדריך ומוביל.
יש לציין כי הגטו נפתח לציבור הרחב ב-1941 כשכבר בקיץ 1938 נסגרו מוסדות החינוך ומרבית מוסדות התרבות היהודיים. לאחר שבשנות "הטרור הגדול" (1938-1937) נרצחו פעילים יהודים וכשהגיעה המלחמה לשם, נותרה קהילת יהודי מינסק מפורקת ונטולת הנהגה כמו"כ את הגטו אכלסו שלוש קבוצות: יהודים מקומיים (ילידי מינסק), כאלה שהועברו מערים ועיירות בסביבה, ו"יהודי הרייך" שהובאו בטרנספורטים מהמבורג, דיסלדורף, פרנקפורט, ברלין. כך שגיבוש לא היה טבעי וכן מכל שלוש הקבוצות היו בין הבורחים ליערות.
אז, בספר 'יהודים סובייטים מאחורי גדרות הגטו' מובא סיפורה של יהדות מינסק בשנים של לפני הגעת המלחמה לשם. של גטו מינסק. של מחנות העבודה בבלארוס. ובעיקר סיפור המרי, המחתרת והפרטיזנים. אז כן, במבט מבוגר ומרוחק תחושת הכעס ואי ההבנה הפכו לזיכרון לסוג של זיכרון.
למתעניינים באז ושם זהו מסמך מעניין וטוב.

» ביקורות נוספות של אנוק
» ביקורות נוספות על יהודים סוביטיים מאחורי גדרות הגיטו