ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 ביולי, 2022
ע"י תומר_ג
ע"י תומר_ג
אחרי פרסום ספרו האחרון של ג'ון לה-קארה: 'שומר אמונים' החלטתי לעבור שוב על כל ספריו ולכתוב להם ביקורת באתר. הספר הראשון שכתבתי לו ביקורת היה 'שומר אמונים, שהיה עדיין טרי בזכרוני. 'עיר קטנה בגרמניה' הוא הספר השני. (הספר הבא שאתיחס אליו יהיה 'בית רוסיה'.)
'עיר קטנה בגרמניה' הוא אחד הספרים הנשכחים של לה קארה. ספר לא ארוך במיוחד, לא מאוד קולח ואפילו משרה אווירה מעט עגמומית. יחד עם זאת, לדעתי מדובר באחד הספרים המוצלחים יותר של לה-קארה מסיבות רבות.
כמעט כל עלילת הספר מתרחשת בין כתלי שגרירות בריטניה בבון. בון מתוארת בספר כ"עיר קטנה בגרמניה" – עיירה מנומנמת שנסיבות פוליטיות הפכו אותה לבירה למרות שאין בה דבר שיצדיק זאת. היא אפרורית, ערפילית, עגמומית וחסרת אופי. היא מאוכלסת בערב רב של טיפוסים, פוליטיקאים, שוטרים ועיתונאים – המאכלסים גם את שאר ספריו של לה-קארה. כל תפקידה של בון הוא להיות צלחת האגר חסרת הייחוד שבה מבעבעת הביצה הפוליטית.
הכל קורה בסוף שנות הששים (הספר יצא ב 1968), פחות או יותר זמן היווצרותו של השוק האירופי המשותף. אנגליה וגרמניה ידידות אך יש ניגודי אינטרסים מהותיים. ספיחי הכיבוש הבריטי, שהתבטל רק כעשרים שנה קודם לכן, עדיין ניכרים. הן מבחינת הזכרונות והן מבחינת המבנים הביורוקראטיים. על רקע זה עולה פוליטיקאי מקומי בשם קראפלד המצדד בקו אנטי-בריטי תקיף ובהתקרבות לברית המועצות. הוא סוחף אחריו אוהדים רבים, צעירים וסטודנטים שיוצאים לרחובות להפגנות סוערות ואלימות, עם פרופיל פופוליסטי ברמה שמרמזת במידה רבה על שנות השלושים.
כשכל זה ברקע, נעלם לפתע עובד זוטר בשגרירות ואיתו נעלמים גם מספר תיקים בדרגות סיווג גבוהות. מדובר בליאו הרטינג, עובד זמני, חצי מקומי, שלא ברור בדיוק מה הם תפקידיו במערכת ואיך הצליח להיחשף לחומרים סודיים ללא סיווג רשמי. החשש כמובן שהוא מוסר את התוכן לרוסים. לשגרירות נשלח אלן טרנר מה'בטחון' כדי לאתר אותו ואת התיקים. כל הספר הוא בעצם חקירותיו של טרנר את עובדי השגרירות ונסיונותיו להתחקות אחרי הרטינג.
כמו שכתבתי, הספר לא מתחנף לקורא, רובו דיאלוגים של חקירה, ונסיונות לאסוף פרטים על זהותו וסדר יומו של הרטינג. אין פה עלילת ריגול או קרב מוחות של סוכני MI6 נגד השטאזי. יש רק את טרנר, בחור מחוספס שאנשי משרד החוץ נוטים להתנשא עליו בגלל ענייני מעמדות (למד בבית ספר ש"נהג לקבל אנשים מסוגים שונים" כמו שמתבטא אחד מעמיתיו). הוא עובד בסביבה עוינת, אנשי השגרירות לא באמת רוצים אותו שם, חלקם כאמור גם מתנשאים עליו, וכמוהם גם אנשי שירותי הבטחון הגרמניים. הוא אינו שולט בשפה ולא מכיר את העיר ותנועתו מוגבלת בגלל המהומות.
להבדיל מגיבוריו האחרים של לה-קארה, טרנר אינו מרגל ואינו פועל בתיחכום וברגישות כמו למשל ג'ורג' סמיילי. הוא עקשן וישיר גס בעבודתו, לא מנסה להתחבב על נחקריו, צועק עליהם, מעליב אותם ומאשים אותם. הוא עוף בודד שאינו מנסה להתחבב על איש אבל יחד עם זאת הוא גם יסודי מאוד, יורד לפרטים ומפליא להבין דבר מתוך דבר. ובעיקר – טרנר הוא בולדוג עקשן שלא מרפה.
למרות שכל הספר מסופר מנקודת מבטו של טרנר, הגיבור הוא הרטינג. גם מבלי שהרטינג נוכח בגופו, לומד הקורא להכיר ואפילו לחבב אותו אותו מעט. הוא מסוג האנשים רבי הקסם שלה-קארה מרבה לשבץ בספריו – לרוב בתפקיד המרגלים. תעלומת חייו והיעלמו של הרטינג מסירה מעטה נוסף של מסתורין בכל פרק עד שהיא מגלה את עצמה במלואה בפרק האחרון. הסוף – שמופיע כאפילוג – הוא קרשצ'נדו (כתוב ביבשושיות מה אמנם, כדרכו של לה-קארה) שמביא את כל הפרשה לקיצה.
כאמור, זה אחד הספרים שיותר אהבתי. עם מעט מאוד עלילה (כולו שלושה ימים בערך במקום אחד) הוא חושף עולם ופורש תעלומה שאני כקורא נסחפתי לתוכה ונקשרתי בגורל גיבוריה יותר מכל ספר פעולה. אני ממליץ מאוד לעשות את המאמץ ולנסות לצלול פנימה כי חווית הקריאה מתגמלת מאוד.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מסקרנת על ספר שלא קראתי.
לה קארה כותב מתוחכם ואינטליגנטי. תספריו מתגמלים את הקוראים שאינם מוותרים לעצמם. |
|
Ranran
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אני אוהב רומנים פוליטיים.
לא קראתי שום דבר של לה קארה, אולי אנסה.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת