ביקורת ספרותית על מלחמת המראות מאת ג'ון לה-קארה

---

טוב, זה קצת מוזר
תמונת הכריכה כפי שהיא מוצגת כאן לא מוכרת לי ועלילת הספר כפי שתוארה בביקורת מ 2010 ע"י הגולש menymo מתיחסת לספר אחר בכלל שלמיטב זכרוני, תמונת העטיפה (לא השם) היא שלו.

בכל אופן אחרי פרסום ספרו האחרון של ג'ון לה-קארה: 'שומר אמונים' החלטתי לעבור שוב על כל ספריו ולכתוב להם ביקורת באתר. הספר הראשון שכתבתי לו ביקורת היה 'שומר אמונים' ולאחריו כתבתי על 'עיר קטנה בגרמניה' ועל 'בית רוסיה'. (הספר הבא שאתיחס אליו יהיה 'התלמיד המכובד'.)

לפני שאני מתחיל – הערה לא מאוד חשובה: מי שיש לו מה לומר על הספר או הסופר, אשמח אם יכתוב זאת כביקורת עצמאית. בתגובות למה שאני כותב, אני מצפה למצוא התיחסויות, ובכן, למה שאני כותב. תודה מראש וסליחה למי שבוער בעצמותיו לספר לכולם שג'והן לה-קארה משעמם אותו. (כמובן שלא אעמוד בדרכו של מי שלא יוכל להתאפק, מותר הכל)

ולעניין עצמו – מלחמת המראות הוא אחד הספרים הראשונים של לה-קארה. הוא גם אחד ה"קטנים" יותר שלו ולבטח אחד הנשכחים יותר ולא בצדק לדעתי. כדרכו של לה-קארה, הוא מספר סיפור מאוד אנושי, מציג דמויות מורכבות מצד אחד וכמעט נורמליות מצד שני המנווטות את דרכן בסיטואציות בלתי אפשריות שהן תולדה משותפת של תקופה מורכבת ושגיונות אנושיים.

העלילה בתמצית – באנגליה, עשרים שנה אחרי מלחמת העולם השניה (הספר נכתב ב 1965, מיד לאחר הצלחתו המסחררת של 'המרגל שחזר מן הכפור') עדיין קיימת – בעיקר מתוך אינרציה – יחידת ביון עצמאית (כלומר לא חלק מה MI6) שכפופה למיניסטריון לא ברור, לא משרד החוץ וכנראה גם לא הבטחון. זו יחידה שהייתה פעילה בזמן המלחמה אך עם סופה איבדה רלוונטיות. היא מורכבת מאנשים שתהילתם מאחוריהם, חלקם הולכי בטל של ממש. שלוש הדמויות הבולטות הן האלדיין – אנליסט קשיש שעדיין לא איבד מחדותו, לקלרק – מפקד היחידה ששאפתנותו היא הגורם העיקרי המשאיר אותה בחיים וג'ון אברי שמרבית העלילה מתוארת מבעד לעיניו.
ג'ון אברי הוא צעיר בן 32 שהצטרף ליחידה לאחר המלחמה, אין לו כישורים או נסיון. הוא הגיע מתחום הוצאת הספרים והוא בעיקרון פקיד, אך לקלרק מטפח אותו ונותן לו את התואר "עוזר אישי". אברי מתואר כאידיאליסט תמים שתהילת העבר מוכרת לו רק מסיפורים ושאינו מצליח להתרגל לציניות ולאופי הבוגדני של עבודת היחידה.
הספר מגולל את נסיונו של לקלרק לצאת למבצע ביון מורכב הכולל החדרת סוכן, כל זאת על בסיס מידע לא שלם ולא אמין במיוחד. הוא מסתיר את המבצע מאנשי הכיכר (MI6) ובראשם 'קונטרול' וג'ורג' סמיילי, שולח בלדרים לא מיומנים ומגייס את פרד לייזר – סוכן שעימו עבד לפני עשרים שנה – כדי להיכנס למזרח גרמניה לאחר אימון מזורז ביותר. לא ארבה בספוילרים אבל כצפוי המבצע המנוהל בשלומיאליות שאין משלה הופך לפיאסקו ונסגר כמעט מיד לאחר שהתחיל ומי שמשלם את המחיר הוא לא לקלרק.

הספר הוא בעיני מצוין. כמו תמיד אצל לה-קארה, אין פה טובים ורעים, רק כאלו שיודעים ומצליחים לעשות את הדברים הנכונים ואת אלו שלא. לה-קארה מספר סיפור על אנשים שמנסים לשמר את תהילתם ולצורך זה בוגדים בעצמם, בכללים מקצועיים ובעיקר בעמיתיהם. זה סיפור על חובבים המתימרים להיות מקצוענים, על אנשים שלא מצליחים להכיל את שינוי הזמנים ואת הציניות האינסופית שהיא אבן יסוד בפעילות הביון כפי שמתאר אותה לה-קארה.

הספר יצא לאור ב 1977 בהוצאת רמדור ובתרגומו הארכאי משהו של מרגולין. ארכאיות אינה פסולה כשלעצמה אך מרגולין חוטא באי היכרות עם כלל יצירתו של לה-קארה, מה שלמרבה הזוועה גורם לו לקרוא לקונטרול "הפיקוח" או "איש הפיקוח". גם עריכת הספר רשלנית ביותר וכמות טעויות הכתיב וההגהה בספר מזכירים יותר חיבור של תלמיד בית ספר מאשר ספר מסחרי. אשמח אם תקום הוצאה בישראל שתיקח על עצמה לתרגם ולהוציא אותו מחדש.

» ביקורות נוספות של תומר_ג
» ביקורות נוספות על מלחמת המראות