ביקורת ספרותית על הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר

---

אחד הספרים המרתקים שיצא לי לקרוא. שילוב של שם הורד של אומברטו אקו העוסק רובו ככולו בדת הנוצרית, כנסייתה וכו' לבין ספרי מדע בידיוני האלה ואחרים שעוסקים בסוף העולם, שואה גרעינית והחיים לאחר ולא חסרים כאלה.
הסיפור מתשתרע על כ12 מאות שנים, לאחר פרומו בימינו אנו ומדגיש איך הגלגל מסתובב לו ואין מה שיעצור אותו לעולם. לאחר קץ העולם טיפין טיפין הוא מתאושש וחווה בריאה כמו שאנחנו מכירים מהמציאות שלנו לאחר קץ העולם.
זה מתחיל כמובן בדת שלא נס ליחה ושם גם ניתן לחקור את ההיסטוריה המדעית שהיתה קיימת טרם קץ האנושות, נמשך לאחר כמה מאות נוספות בו הכנסייה מתחילה להבין את המדע וליישם אותה (יצירתו מחדש של הדינמו והנורה החשמלית כמשל) ומסתיים שוב לאחר כמה מאות שנים שבה הטכנולוגיה עולה כבר על זו שהתפתחה בהיסטוריה של הסיפור. מעגל שמוכיח שלמרות מה שהעולם עבר אנחנו חוזרים לנק' הפתיחה שוב ושוב. לא סתם נתבע המושג "מדע הוא האלוהים". כמו שהעולם מתגלגל סביב צירו וסביב השמש כך מעגל החיים שלנו לא נעצר לרגע. סיפור שמוכיח שמה שהיה הוא שיהיה ושהעולם לא תמיד מסיק מסקנות וקובע עובדות שייטיבו איתו. ההפך הוא הנכון.
ספר מבריק למי שאוהב את הניואנסים הקטנים והסיפור האפל של הכנסייה משולב במדע לא בידיוני לכאורה שכן שואה גרעינית תמיד תאיים על האנושות מצד כזה או אחר. מתפלא שמישהו עוד לא הרים את הכפפה ועשה עליו איזה שובר קופות בקולנוע. מומלץ בחום לחובבי הז'אנר. ועוד לא ציינתי את הזקן החכם אבל זה כבר יהפוף לספויילר. אחלה יום.

» ביקורות נוספות של Gypsy
» ביקורות נוספות על הימנון ללייבוביץ