“אחד הסופרים בכלל והספרים בפרט האהובים עליי. פרימו לוי מספר סיפורים שכל אחד מהן יש לו קשר ישיר או עקיף לאחד מיסודות הטבלה המחזורית.
סיפורים על השואה ומחוץ לה. פרימו לוי בעיניי הסופר שמספר סיפורים מחייו (בעיקר השואה) בצורה שאתה מרגיש חלק מהסיפור. דמויות אותן הכיר במהלך חייו ושהייתו באוושויץ מובאות לקורא באופן נגיש ומרתק. כמעט כל דמות שאותה הכיר או מקרה שעבר עלייו יש בו סוג של פואנטה. לא רק בספר זה - ב"זמן שאול" הוא מתאר לשם רק דמויות אותן הכיר במחנה ההשמדה. "הטבלה המחזורית" תופסת נתח גדול יותר מחייו כפי שרשמתי - מעבר לשואה.
את הספר קראתי מזמן והייתי חייב לכתוב עליו את הביקורת עכשיו כי אני בעיצומו של קריאת "זמן שאול".
כאחד שרבים מבני משפחתו נקטפו בשואה, מרגיש אליו סימפטיה מאוד מאוד עמוקה. חבל שחייו נקטעו בצורה כזו אכזרית. ישנם כאלה הגורסים שהתאבד ואילו אחרים טוענים שנפל מהמרפסת ולא קפץ אל מותו. כך או כך זה מאוד טראגי. כמו רבים מכותבי השואה (ק. צטניק למשל טופל ב-LSD על מנת להתמודד עם סיוטיו) גם הוא סבל במשך חייו חדשות לבקרים ואיך אפשר שלא אחר שהצלחת להינצל מהנאצים ואשוויץ בפרט. חייו נסובים סביב השואה, כתיבתו ועבודתו רבת השנים ככימאי (גם במהלך השואה) ואין דבר כמעט שלא עבר שלא מובאים בספריו.
השורה התחתונה ספר חובה לכל אחד. סופר חובה לכל אחד. מאוד ממליץ על ספרים אחרים שרדם כגון הזהו אדם, ההפוגה וזמן שאול אותו ציינתי קודם. קראתי הרבה ספרות שואה ואמשיך לקרוא כל חיי. שמים את חייך בפרספקטיבה.”

“פנינה !! 21 יסודות מהטבלה המחזורית מתוארים בספר זה שמשליך מאירועים מחיי המחבר,
ותובנות ותכונות מעולם הכימיה על יחסי אנוש.
רק כ- 25% ממה שהיה ידוע בזמנו. חבל, כי היה צריך לכתוב על כולם,
ובמיוחד על עוד יסודות מעניינים, כגון, נחושת, חמצן, אלומיניום, צורן, פלטינה, טונגסטן ורדיום.
לא סתם אומרים על מישהו שהוא, מדליק (מימן), אדיש (גזים אצילים), חיובי/שלילי (פרוטון/אלקטרון), תזזיתי (כספית),
צורב (גפרית), טמפרמנטי (נתרן) ........”