ביקורת ספרותית על כתב כמויות מאת ורד גלאון
ספר בסדר

---

אנחנו ארץ קטנה. קטנה מאוד אפילו. העולם שלנו הוא ג'ולה ממש, ובכל צעד יכול להיות שנפגוש מכר מהעבר שהופך להיות שכן או קולגה או לקוח. או, ירחם ה', מעסיק. תמיד כדאי להיות נחמדים, אבל בארצנו הקטנטונת זה כורח מציאות של ממש, כי אין לדעת מתי כלבת הקארמה תצוץ פתאום ותנשוך אותנו מפני שלא היינו זהירים מספיק ומשפט לא זהיר או לא מחמיא ששחררנו צוטט בשמנו ובגללו לא נקבל את הפרוייקט, לא נזכה במכרז או שיהיה מאוד מאוד לא נעים לרדת כל בוקר במדרגות בדרך לטיול עם הכלב.

זה מה שקורא לורד, סליחה, ליסמין גבורת הספר כתב כמויות. היא אדריכלית ומתכננת בתים, אישה בשנות הארבעים לחייה בלי ילדים ובלי זוגיות, שמחליטה לקחת פסק זמן מכל הפרוייקטים והעיצובים והתכנונים, פעם אחת להציב גבולות לעולם ולאחרים, ולנוח. אלא שאז מגיע יוחאי, אהוב לשעבר ולקוח פוטנציאלי בהווה, והוא רוצה שתתכנן עבורו ועבור משפחתו הצומחת את בית החלומות שלהם. איך הוא הגיע מנבכי העבר, יוחאי הזה? איך הוא מערבב לה את העבודה, את החלומות, את האהבות שהיו ושאולי, את זוגות החברים ואת ילדי הטיפוחים? על זה הספר.

ובגלל שהעולם שלנו כזה ג'ולה קטנה, ואין לדעת מתי אפגוש את ורד, אני עוצרת פה. פעם כתבתי סקירה בעברית על ספר שיצא בעברית, הכותבת קראה את הסקירה שהיתה פחות מחמיאה, ונפגעה מאוד. היו לנו מעגלי חברות משותפים אז אני גם יודעת את זה. זאת גם לדעתי הסיבה שהספרות העברית די בינונית - אנשים חוששים לבקר, כי פיית הלא נעים מציצה לנו מעבר לכתף. אז רק אומר כאן שפחות התחברתי לספר ולאירועים שקורים בו. התחושה שלי שהחיים של יסמין הגיבורה ושל ורד הכותבת משתלבים הרבה יותר מכפי הדרוש. ורד כותבת מצוין, לדעתי הפרדה מהדמויות תעשה לספרים הבאים שלה רק טוב.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על כתב כמויות