בית של אחרים

התחלתי לקרוא ספר ששנים בקשתי, כזה שתויג אצלי כחייבים, אך משפטיו התפוגגו, וסרבו להתחבר במוחי כשלמות אחת, מה שגרם לי לבהלה קטנה, האם אבדתי את יכולת הריכוז החיונית לקריאה?

היה ברור לי שיש דברים בחיים שמטרידים, אבל דווקא ברגעים כאלה אני זקוק יותר מכל, לספר כחבר מנחם. בסוף החלטתי לקרוא ספר לא עבה, שלא יטביע אותי בין דפיו, המאפשר התמסרות קלה, המסודר בצורה בהירה, בפרקים קצרים הכתובים ב

יש ציטוט של Paul Sweeney שאני אוהבת, והוא הולך ככה: You know you've read a good book when you turn the last page and feel a little as if you have lost a friend.

זה בדיוק מה שהרגשתי כשהפכתי את הדף האחרון. התאהבתי ביסמין, גיבורת הסיפור, והרגשתי לא רק שאיבדתי חברה, אני גם מייחלת לחברה כזו בחיים האמיתיים. אהבתי את הראש שלה, את ראשי התיבות שהיא מצמידה לכל זוג אליו הגיעה כדי לתכנן להם בית, הייתי

שני הספרים החביבים עלי מהחודשים האחרונים הם ספרי ביכורים של נשים :"רוזנפלד" של מאיה קסלר ו"כתב כמויות" של <mark>ורד גלאון</mark>. הגיבורה בשני הספרים היא אישה רווקה בלי ילדים בסוף שנות השלושים לחייה שנמצאת בתקופה לא טובה - תקועה מבחינה מקצועית ואישית.
נדמה שהכול כבר נכתב על חיי האהבה של אישה שנמצאת ברווקות מאוחרת, אך גלאון וקסלר , כל אחת בדרכה, מציגות גישה רעננה ומקורית לסיפור השחוק הזה. הגיבורה של גלאון -יס

ממתק משובח הוא ספרה הראשון : כתב כמויות של <mark>ורד גלאון</mark> אדריכלית במקצועה , אשר בכתיבה כנה וישירה נוגעת מרגשת זורמת שנונה ומלאת הומור , לא מותירה שום רמז על היותו ספר ביכורים .
בספר היא מביאה את סיפורה של יסמין , אדריכלית רווקה בת 40 שרגילה להיכנס ולתכנן כל בית אליו שוכרים את שירותיה אך ביתה שלה סגור מעין אנלוגיה לתמונת כריכת הספר המושלמת מדויקת כך גם היא חד משמעית בדעה ובבחירה שלה בחייה באוטונומיה

כתב כמויות. <mark>ורד גלאון</mark>. הוצאת שתיים. 251 עמודים.

תמצית הישראליות. 251 עמודי הספר נותנים מבט מהרחפן הספרותי מהי הישראליות.

החלום על בית צמוד קרקע, יחסים יהודים ערבים, עד כמה החברה הישראלית מצפה שכל הנשים תהיינה אמהות ועוד רבדים שמתאימים לחברה הישראלית.

אה, ויש גם נושא אוניברסלי- מערכות יחסים בעבר בהווה ובעתיד.

"כולם קוראים את אותם מגזינים סקנדינבים לעיצוב הבית שבהם צילומים נהדרים של סלו

אנחנו ארץ קטנה. קטנה מאוד אפילו. העולם שלנו הוא ג'ולה ממש, ובכל צעד יכול להיות שנפגוש מכר מהעבר שהופך להיות שכן או קולגה או לקוח. או, ירחם ה', מעסיק. תמיד כדאי להיות נחמדים, אבל בארצנו הקטנטונת זה כורח מציאות של ממש, כי אין לדעת מתי כלבת הקארמה תצוץ פתאום ותנשוך אותנו מפני שלא היינו זהירים מספיק ומשפט לא זהיר או לא מחמיא ששחררנו צוטט בשמנו ובגללו לא נקבל את הפרוייקט, לא נזכה במכרז או שיהיה מאוד מא

בשתי מילים - ספר מצויין. וביותר מילים - ספר מיוחד מאד. תיאור העולם המקצועי של הגיבורה מלא הומור וענין, ומייצר הקבלה לעולם הפרטי שלה, בו היא מנסה לשמור על שליטה בחייה מול פלישתם של זרים לעולמה. אישית, הייתי מוותרת על ההסתבכות בשטחים הפלסטינים שהרגישה לי כפריט שאמור לייצר מתח והקצנה של התהליך, אבל גם פרק זה כתוב בכשרון רב. הזדהיתי עם הגיבורה וכל כך חיכיתי לסוף הטוב שיאפשר לה למצוא זוגיות. האמנם זה מ