ביקורת ספרותית על אל תספר לאחיך מאת מאיר שלו
ספר בסדר

---

ראשית אומר שהספר ,לעומת ספרים אחרים של שלו ,שונה מאד. הסיפור קצת נמתח ולפעמים אפילו קצת נמאס. חלקים מהעלילה שאספר בהמשך אינם פוגעים בקריאת הספר מכיון שהסיפור הוא בפרטים.
מתרחש במפגש בין שני אחים האחד רווק יפה חי בארהב, מאמן כושר בעיסוקו, השני קצין בצוללות לשעבר חי בישראל נשוי ואב לשניים. בשיחתם רבדים רבים, חויות עבר על ההורים והיחסים בינהם, הרומנים של האב, הילדים במערכת הזו. על חוויות צבאיות על נשים בחייהם על העבר ועל ההוה.

הסיפור העיקרי הוא חויה חד פעמית של איתמר היפה עם אישה בשם שרון שהתרחשה לפני 20 שנה ועד היום לא סיפר לאחיו.
החויה החד פעמית מסופרת בפרוטרוט על גבול הפורנוגרפי. ליל אהבה נועז כאשר במקרה זה הגבר הוא היפה, הנחשק והפסיבי. האישה היא היוזמת, המובילה, המשחקת את הסוהר.

יופיו של איתמר מוזכר בכל משפט שני בספר. מנקודת מבט של האם, של האב, של האח, של אישתו של האח, של הנשים בחייו של המתאמנות הספורטיביות. חולשתו בהיותו קצר רואי משמשת לו כלי להיותו פסיבי כלי למשחק בידי הוריו בידי המאהבות שלו ואפילו אחיו קצת משתמש בו.
ברוב הספרים אנחנו רגילים שהאישה משחק את תפקיד היפה והגבר הוא החזק המתוחכם וכאן הסופר שלו מראה שאפשר גם אחרת והחיים יכולים להיות מענינים בחילוף תפקידים זה.

» ביקורות נוספות של אסתר
» ביקורות נוספות על אל תספר לאחיך