ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 26 בספטמבר, 2023
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
אל תספר לאחיך-מאיר שלו
Don't Tell Your Brother/Meir Shalev
חוות דעת אישית/לי יניני
הוא כן סיפר לאחיו – מה הוא סיפר?
הסיפור מתחיל ברחוב תל-אביבי קטן במפגש בין איש לאישה:
"עשית לעצמך ריסט,"
"בערך," אני משיב לו, "ואני כותב סיפור. אל תפריע." ...
"אנחנו מכירים?"
"לא, סליחה היה נדמה לי לרגע."
מי זו האישה הזו?
הסיפור מגולל בגוף ראשון. איתמר ובועז אחים. איתמר הוא הבכור ביניהם. שניהם כבר חצו שישה עשורים.
על מרפסת של אחד המלונות יושבים שני האחים ספוגי אלכוהול, מרוקנים כוסות אחת אחרי השנייה לצד מזטים שבועז הביא אתו. על מה הם משוחחים?
איתמר מספר לבועז כיצד לפני 20 שנה, אספה אותו אישה לביתה, ומה שקרה ביניהן באותו לילה.
בין לבין האחים משוחחים על הנשים שלהם, הילדים ההורים – רחל ויחיאל ועוד.
האלכוהול פותח את חרצובות לשונם ולא תמיד בשפה הנקייה. בקטעים הלא נקיים (בלשון המעטה) וכמי שמעריכה את מאיר שלו ז"ל, הרגשתי כמתולתלת. האם זה מאיר שלו ז"ל כתב? השפה מגוללת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וחוזר חלילה.
איתמר דיסקין המכונה גם איטה נולד ב-1945 בירושלים. לימים עזב את ירושלים וכיום מתגורר בארצות הברית. מידי שנה הוא מגיע לחופשת מולדת ולאזכרה של ההורים. תמיד כשהוא מגיע ארצה הוא מתגורר בבית מלון. איתמר מתואר בעל יופי נדיר, כובש לבבות ולקות ראייה.
בועז שירת בחיל הים בשייטת הצוללות ונשוי למאיה ששירתה ברווחה בזמנו. שניהם הכירו בשרות הצבאי ונישאו צעירים.
הספר מתמקד במפגש וקרב הכוחות בין איתמר ושרון, שהביאה אותו לביתה באותו לילה לפני 20 שנה. על המפגש בין איתמר לשרון שהחליט לקרוא לעצמו גדי נכתב בפירוט, כולל סקס, גסויות ומעט תובנות.
בסיפור הזה צפים לא מעט שקרים, האימא החרשת כן או לא? איתמר האם באמת עיוור שלא יכול להיפרד לרגע ממשקפיו וחרד לשלמותם. ומאידך האב יחיאל שאת "הנפקניות" האם מסלקת מביתה בעת השבעה ועוד.
בדיאלוג בין שני איתמר ובועז מוצפים תמונות מחי מילדותם. "מי משתין רחוק יותר". בועז הרבה יותר משוחרר ונוטה לשוחח בשפה פחות נקייה מאיתמר.
הסיפור לא מתרומם ואין בו מורכבות מרתקת כמו ספריו הקודמים של שלו. (לצערי). הדינמיקה והדיאלוגים לא ממש מחזיקים את הקורא.
באחד הקטעים (עמוד 191) איתמר אומר לאחיו: "... לא יכולתי יותר התעייפתי ממנה." באותו קטע עצרתי ודברתי אל עצמי. מה הקטע של הספר הזה? מה מאיר שלו מנסה להגיד לקורא? ועד עתה אני עדיין שואלת את אותה שאלה.
תמצאו כאן זרקור על המשקפיים של איתמר, וכמה הוא חרד שלא לאבדם.
האם מאיר שלו ז"ל ניסה לזקק לקוראים דבר מה? האם אנחנו רואים את המציאות כפי שהיא באמת? או האם מה שאנחנו רואים זו פרשנות ופילטרים שנרכשו עם השנים?
תקראו מה קרה לאיתמר (גדי) אחרי ששרון הסתירה ממנו את המשקפיים...
אל תספר לאחיך הוא ספר שונה מסגנונו המוכר של מאיר שלו ז"ל. הוא נע על מגוון רגשות של אהבה, געגועים לעבר, תשוקה ומערכות יחסים. יש כאן שפה בוטה למכביר שפחות אהבתי.
אם שואלים אותי אהבת את הספר? לצערי התאכזבתי. חבל שדווקא הספר הזה הוא הספר האחרון בשרשרת ספריו המופתיים שנכתבו על ידי מאיר שלו ז"ל.
בשורה התחתונה: אפשר לקרוא ואל תופתעו אם תתאכזבו ותחושו תסכול.
הקריאה לשיקולכם.
לי יניני
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
oziko
(לפני שנה ו-11 חודשים)
באמת זה הספר שלו שהכי פחות סיקרן אותי, ןלכן גם מעולם לא ניגשתי אליו. אני קצת מפחד שאתחיל וכל רגע אנסה לחפש את המאיר שלו ככה עד שאגיע לסוף ואתאכזב.
|
|
חני
(לפני שנה ו-11 חודשים)
גם הגרוע של שלו עדיין
מצליח לאתגר ספרים וסופרים ישראלים. כי הוא מביא עמו משהו אחר לסיפור. עד שאקרא לא אוכל לדעת. תודה |
|
yaelhar
(לפני שנה ו-11 חודשים)
גם אני לא אהבתי. דירגתי אותו ב 2 כוכבים.
|
|
לי יניני
(לפני שנה ו-11 חודשים)
מסכימה איתך אבל עדיין הספר הזה מאכזב. תודה
|
|
מורי
(לפני שנה ו-11 חודשים)
מהצד השני: מעטים הסופרים שיש להם שבעה רומנים מהוללים ברצף. לכן, בעיני
הוא ראשון הכותבים בשפת המקור וספרו רומן רוסי הוא סיפור המקור היפה בישראל.
|
|
לי יניני
(לפני שנה ו-11 חודשים)
סקאוט - סיימתי אותו עד הסוף מפאת כבודו של הסופר...
|
|
סקאוט
(לפני שנה ו-11 חודשים)
גם אני לא אהבתי. ספר מאכזב. אפילו לא סיימתי אותן.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת