#
הכתיבה המצויינת של קלארק מחפה על סיפור חסר סיפוריות באופן סופני, או אולי יש פה עודף פרטי סיפור שאינם מתחברים יחד. יש פה תערובת של בדיון עם משהו שיכול להיות אמת (ולהיות מוזכר נגיד ב"מעריב" במדור "הדברים המוזרים שקורים בעולם...")
סם פלסיפר הוא בן יחיד למורה לאנגלית ולעורך ספרים בהוצאה אוניברסיטאית. סם בן ה-18 שרף ללא כוונה את ביתה של אמילי דיקינסון והרג שני אנשים שהיו בו במקרה. הוא ישב בכלא, שוחרר אחרי 10 שנים ושיקם לכאורה את חייו: למד בקולג', נשא אישה והוליד שני ילדים. מה שהוא לא הצליח לשקם היה חוסר יכולתו להעביר מסר ישיר וחד משמעי לבני שיחו. התכונה הזו, יחד עם חוסר יכולת להבין רמזים, אובססייה לפרטים וחוסר יכולת להבין תמונה שלמה, יגרמו לו צרות צרורות ויסיטו את חייו למסילה צדדית, בה לא עוברת שום רכבת.
כשהתחלתי לקרוא את הספר שמחתי. הוא כתוב באופן רהוט, אינטליגנטי ושנון, ונראה היה שמצאתי איזו פנינה שהתחבאה לה בהוצאת ספרים. אבל פרק ועוד פרק ועוד אחד לימדו אותי שהפתעות הן נדירות. ספר עם כריכה יוצאת דופן כמו הכריכה של הספר הזה, עם שם יוצא דופן כמו שמו של הספר הזה, הייתי מצפה שהמון אנשים ינסו לקרוא אותו. זה לא קרה (או אם קרה - הם לא נשארו בסביבה לספר עליו).
הספר מיוחד במינו ויש בו די הרבה משפטים מעניינים ומקוריים שיוכלו לשמש מדריכים בצופים כנושא לפעולה. אבל הסיפור מקרטע, מקרטע ונופח את נישמתו לא לפני שהוא כולל בתוכו בגידה (אמיתית ומדומה) רצח (מקרי ובכוונה תחילה), אלכוהוליזם, משפחה מרוסקת (ועוד אחת, למזל), שיכרות, אהבה, מאסר (ועוד אחד). וכל אלה יחד לא מצליחים להרים את הסיפור ולייצר דרמה או עניין.
לא הצלחתי להחליט על דירוג. לכתיבה מגיעים בלי ספק 5 כוכבים. לסיפור 2, לאיפיון דמות הגיבור כוכב אחד (לא פגשתי מעולם אדם אינטליגנטי כמו סם שהוא אידיוט מוחלט כמוהו...) לכן השארתי את הספר ללא דירוג.
מה שכן רשימת התודות המרתקת בסוף הספר היא בת 17 שורות בלבד. היא מלמדת שקיים ספר בשם "המדריך לחיי כותבים בניו אינגלנד" שהאירונייה בשמו בוודאי דיברה אל קלארק השנון. שחלקים מהספר פורסמו במגזינים שונים, לפני שהוא פורסם כספר שלם. וגם שקלארק אוהב להיות מיסתורי ולגרום לקוראיו לעבוד קשה לפענח את רמזיו.
0


















