אחת הבעיות בליקוט ספרים בספריות רחוב היא שאם יש כריכה פגומה אי אפשר לדעת אם זה באג או פיצ'ר. במקרה הזה הכריכה פגומה מאוד, היא גם חתוכה ויש גם סימני שריפה, והייתי צריכה להיכנס לסקירות כאן באתר כדי להבין שזה ממש לא באג. ספר שמדבר על הצתות, אז כדאי שהוא יהיה קצת "מוצת", לא? אז לא. בעיני לפחות ממש לא. קודם כל הכריכה לא נמצאת שם סתם, יש לה תפקיד, והתפקיד הוא לשמור על הספר. נכון שכריכה רכה ממילא לא עושה את זה מאוד טוב, אבל כפי שאפשר לראות בעותק שהגיע לידיי - זה יותר טוב מכלום. הספר הגיע עם דפים מקופלים ומקומטים במקום שבו הכריכה לא שמרה עליהם. רוצים גימיק שתופס את העין ועוזר ללמכירות? אחלה! פינה קטנה, לא כזו חתיכה גדולה, זה הורס את הספר. ובנוסף - זו לא המהות של הספר. הוא לא מדבר על הצתות של ספרים אלא על הצתה של בתי-כותבים, סוג של מוזיאונים. זה לא הספרים שהוצתו ולכן הגימיק הזה הוא מוזר.
סם פלסיפר הוא הכותב של המדריך הזה, המאוד ספציפי, והוא הדובר בגוף ראשון. סם שגדל עם אמא מורה לספרות ואבא מו"ל של ספרים, השתחרר מהכלא אחרי עשר שנים שבהן ריצה את עונשו על הצתה שבה גם נהרגו שני אנשים. סם המשוחרר מוצא לעצמו חיים וגם בת זוג, שלה הוא לא מספר שום דבר על העבר שלו, ומתנתק מהוריו. אלא שעבר מהסוג הזה לא נותן לסגור אותו בתיבה נעולה ולזרוק את המפתח לים. זה פשוט לא עובד. והחיים היפים שסם סיפר לעצמו פשוט מתרסקים. אז אחרי שאשתו של סם זורקת אותו מהבית, הוא חוזר לבית הוריו, וגם שם הוא מגלה שהכל השתנה. גם הוריו מספרים לעצמם ולסביבה סיפורים, והסיפורים לא תמיד מתכתבים עם המציאות. ואז עוד ועוד בתים של כותבים מוצתים ברחבי ניו אינגלנד וסם מוצא את עצמו עמוק בצרות, כי מתברר שכל אחת ואחת מההצתות נדרשה קודם לכן במכתב שנשלח אליו כשישב בכלא והגיע אל בית הוריו.
מי שמחפש אמינות - כדאי שיילך לקרוא ספרים אחרים. זה לא הספר, ולמעשה זה רק תחפושת ההוצאה שמדמה ספר רציני יותר ממה שהוא באמת. זה ספר מצחיק וחוסר האמינות הוא חלק מהסוגה. סם הוא מספר לא אמין, חסר מודעות עצמית ובשבתו בתור הבלש-מטעם-עצמו שרוצה להציל את עצמו, הוא גם שלומיאל ממש. אין הזדמנות שהוא לא מחמיץ, אין זירה אחת שהוא לא מזהם בה את הראיות, אין אדם אחד שהוא לא מסתבך איתו. ועדיין חיבבתי את סם.
וגם אהבתי מאוד את הספר, על אף הגימיק המשונה של הכריכה. הוא כתוב בצורה טובה, קצב טוב, שילוב מעולה של תיאורים ואירועי עלילה. ויותר מהכל הרבה מאוד אזכורים ספרותיים. כי בזה הוא עוסק למעשה - בתפקיד של ספרות, בסיפורים שאנשים מספרים לעצמם, לאחרים, ואפילו מדפיסים בספרים, ובהשפעה של הספרות על החיים. אני חריגה כאן כנראה, אבל ממליצה מאוד, ומרגישה שזה עוד אחד בשרשרת ספרים טובים שיוצא לי לקרוא לאחרונה.