ביקורת ספרותית על כוחו של הכלב מאת תומס סוואג'
ספר בסדר

---

לא ראיתי פלא מהפנט בקולו של הסופר.
ראיתי סיפור טוב על שני אחים השונים במהותם זה מזה,
אך עם זאת משלימים אחד את השני כמו שתי וערב.
פיל, איש העשייה מרובה הכשרונות , הוא אדם גס רוח, ישיר ובוטה
שאומר את כל אשר על ליבו ללא רחמים.
ג'ורג, טיפוס מתון ומרצה שיודע לשמור על איפוק ומקפיד על נימוסים והליכות.

לתוך ההרמוניה הזאת נכנסת רוז האלמנה עם בנה הרכרוכי והמתבגר,
כשהיא נישאת במפתיע לג'ורג' ופוגעת במרקם העדין בין האחים.
פיל רואה באלמנה נוכלת זולה שהשתלטה על אחיו
וחדרה לביתם ולחייהם במסווה ורמייה. הוא יורד לחייה,
והיא נופלת לטיפה המרה, כשבנה פיטר עוקב בדריכות אחר כל הנעשה.

כך עוברים הימים...פיטר הבודד זוכה להשפלות מפיל וחבר מרעיו
שמתייחסים אליו כאל כלב עזוב ואומלל.
פיטר בולע את העלבונות, ונדמה שדווקא הוא מצליח לקרוא את נפשו של פיל
טוב מכולם. נוצר קשר בין השניים, קשר שמוביל לסיום מפתיע
המראה את 'כוחו של הכלב'.

אפשר לקרוא, לא חובה.
אני אישית לא התחברתי לדמות של פיטר, בנה של רוז.

* קיים עיבוד לסרט בנטפליקס

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על כוחו של הכלב