ביקורת ספרותית על מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו מאת מיץ' אלבום

---

אני מוכרח לשתף אתכם במשהו. אני לא יודע מה איתכם אבל קשה לי לקטלג את הספרים של מיץ' אלבום ולומר אם אני אוהב אותם או לא.

על פניו הקריאה בספרים של מיץ' אלבום זורמת, אני לא יכול להתכחש לפחות לעובדה הזאת לטובתו אבל הצרה שכל ספר שהוא כתב עד היום וניסיתי לקרוא אני מנהל איתו סוג של מאבק. זה כאילו אתם נכנסים לים במודע שאתם יכולים להגיע לעמקים ולטבוע אבל מעבר לנושאים שהוא מעלה רמת הביצוע שלו ... נורא מצטער ... ממש נמוכה.

זה לא שהעובדות שהוא מעלה בעלילות הספרים לא נכונות (בכנות אני לא טורח לבדוק את אמיתות הדברים אבל לפחות עד היום לא זכור לי שנתקלתי במשהו שצרם לי) אבל אתם יודעים זה מרגיש לי להבדיל כמו בשעשועון של מתיחת קוים ממספר למספר ואומר שמיץ' אלבום אולי טורח להשיג עובדות על נושאים לכתיבה אבל מעבר לזה לא ממש מחפש לעניין אותנו.

הספר היחיד שלו שממש נכנס לי ללב הוא "ימי שלישי עם מורי" אבל מעבר לזה השאר ממש לא. בימים אלה אני קורא את הספר "מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו" ואני ממש נאבק בכדי לסיים אותו. שמתי אותו בספריה שלי, במדף שהקדשתי לזכרו של אורי לוטן זכרונו לברכה, וגם מקומו של הספר הזה עם כל האיזכורים המוזיקלים היה מובטח אלא מה שהוא דיי מאכזב, לפחות אותי שקיוויתי להשוות אותו לספר "ביום שהמוסיקה מתה" של אופיר טושה גפלה.

תגידו לי את האמת מה הולך פה? אני זקוק לדעותיכם בכדי לשפוך אור, אני לא אתפלא אם מישהו מכם יאמר שהספרים שלו הם כולם כתובים באותה שבלונה, כי אחרי הכל אם לשפוט לפחות לפי הנושאים בספרים, הם לא כאלה רחוקים אחד מהשני.

- בסופו של דבר הגעתי להחלטה לגרוע (כפי שקוראות לזה הספריות העירוניות) את הספרים של מיץ' אלבום מהספרים, פרט לספר "ימי שלישי עם מורי".

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו