ביקורת ספרותית על מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו מאת מיץ' אלבום

---

ידעתי שאתעכב על הספר הזה כשראיתי אותו אבל זו לא חוכמה. יש לו גיטרה בעטיפה. כל מי שבוחר להציג את עצמו כגיטרה (גם אם בכריכת ספר, גם אם בתמונת פרופיל וכו') יגרום לי להתעכב ולראות מה פשר התמונה. את הסיפור הזה מספרת לא פחות מהמוזיקה עצמה, והוא עוקב אחרי מוזיקאי בשם פרנקי פרסטו (שמזכיר את אלביס) החל מלידתו שהתרחשה בתחילת-אמצע המאה הקודמת ועד מותו. לכאורה המוזיקה בחרה בו כי היא זו שבוחרת את מי שיאחז בה.
אמנם יש כמה משפטים שהם אפילו הברקות בספר אבל עוד לא סיימתי ולא יודעת מתי אסיים כי יש משהו מתפזר קצת בקריאה, בדיוק ההיפך מהסיפור שבו מורה הגיטרה של פרנקי אומר לו שגם אם הוא טוב בתור זמר הוא חייב לבחור להיות או זמר או גיטריסט אחרת הוא לא זה ולא זה. כך הספר הזה עם הרבה פוטנציאל אך אני לא מצליחה להבין מה הוא ומה הוא רוצה להיות, אי אפשר להגיד שהספר גרוע, ויש פה מגוון של רעיונות טובים ומעניינים והוא כן קולח לקריאה, אבל אני מניחה שהוא קצת קלישאתי מדי בשבילי.
הספר מדבר על מוזיקה כדבר מכשף אבל לא הרגשתי את זה פה בקריאה, חוץ מנקיטת אירועי חיים קיצוניים שבהם משתלבת המוזיקה אין פה איזשהו יכולת לספר רגעים משעממים וזה לדעתי חסרונו של הספר. כי מה הקטע לכשף באמצעות מוזיקה או באמצעות סיפור שאתה מספר אם ממילא מנגנוני ההישרדות של הגוף מופעלים? איפה פה הכישוף, הרי כולם עוצרים נשימה בסיטואציות כאלה...
זה די גורם לי לחשוב על עצמי ככותבת וכמוזיקאית. כל מי שעוסק באומנות ובעיקר באומנויות שתלויות בזמן כמו כתיבה ומוזיקה - מעוניין להצליח במשימה של להכניס צעד צעד את הקורא או המאזין לעולם מכושף שבו לא חלים חוקי הטבע. זה לא רק בספרי פנטזיה. זוהי מטרתה של כתיבה או של מוזיקה בלי תלות בז'אנר של הספר שאתה כותב, ואפילו בכתיבה פשוטה יותר כמו כתיבת ביקורת בסימניה. כי גם בביקורת בסימניה הכותב מעוניין להעביר את הקורא חוויה כלשהי, לשקף את חווית הספר למי שלא קרא את הספר כלומר - לנצח את הטבע ולגרום למישהו לחוות משהו שהוא לא חווה. הדבר הזה דורש טכניקה. טכניקה = שעות של שיעמום. הבעיה היא שאי אפשר לכשף אף אחד ללא טכניקה, אי אפשר ובאופן אירוני כנראה זה מה שחסר לי בספר שמנסה לדבר על כוחה המכשף של מוזיקה. יש כישרון אבל אין טכניקה מספיק טובה בכתיבה, הרעיונות היפים בהתחלה לאט לאט נתפסים לי כגימיק. זה יותר כמו אוסף של דברים מעניינים מאשר ספר, והדמות היא יותר מדי גדולה מהחיים, עד כה לא הצלחתי להזדהות, זה כן מסוג הספרים שאני אעיין בהם שוב אבל לא מסוג הספרים של חוויה שלמה. קצת מבאס, נורא רציתי לאהוב את הספר.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו