ביקורת ספרותית על גיא אוני מאת שולמית לפיד
ספר מעולה

---

זהו סיפור חייה של פאניה סילס, שהוריה נרצחו ברוסיה, בפוגרום 'סופות בנגב' ב-1881. היא עצמה נאנסה ונכנסה להיריון בגיל 15. פאניה מחליטה לעלות לארץ ישראל בעקבות חלומו של אביה - לעלות לארץ ישראל, אך הוא עיכב את יציאתו מפני שציפה לבנו לוליק (ישראל), אחיה של פאניה, שנחטף בגיל 12 לשירות בצבא הצאר. מאז חזר לוליק לביתם, סבל מבעיות נפשיות המתבטאות בחוסר תקשורת ובפחד מתמיד מאנשים. אחיותיה הגדולות של פאניה היגרו לאמריקה. לבסוף, ביחד עם בתה תמרה שנולדה כתוצאה מהאונס, דודה ואחיה, הם עולים לארץ ישראל.

בימיה הראשונים בארץ ישראל, ביפו, היא מכירה את יחיאל, יהודי אלמן, עם שני ילדים קטנים. יחיאל הוא בן צפת ששנא את הרעיון שיהודים צריכים להתפרנס מכספי החלוקה, וירד מצפת עם עוד 17 משפחות ע"מ להקים יישוב חקלאי בשם 'גיא אוני' ליד הכפר ג'עוני השכן, על צלע הר כנען. הם ממתחתנים ביפו, ונוסעים אל גיא אוני, היא ראש פינה.

הספר מתמקד בפאניה. יהודיה פמיניסטית, חריגה בנוף הגברי הסובב אותה. את החלטותיה היא מקבלת בעצמה. נישואיה ליחיאל התחילו כנישואים מתוך אינטרס, לפני שיאזל כספה: לה יהיה בית לגור בו, לחם לאכול, ומישהו שיעזור לה בגידול ילדתה, שכן על דודה הזקן היא לא יכולה לסמוך. ואילו יחיאל יקבל אישה שתטפל בילדיו הקטנים. בתחילה נישואין אלו אינם מחייבים. בהסכם ביניהם דובר על כך שלא יהיו יחסי אישות ושהנישואין יהיו פיקטיביים בלבד, זאת משום שפאניה סבלה מטראומת האונס ולא יכלה לסבול את המחשבה שגבר כלשהו יגע בה. פאניה מסתירה את נסיבות הולדתה של בתה תמרה כדי לא לסמנה באות קלון.

כאשר מגיעה פאניה לגיא אוני היא מתאהבת בהיסטוריה ובנוף של המקום, וכאן היא מתחילה את העלייה הראשונה שלה ונתקלת בקשיים. היא נוקטת בפעולות חריגות ובעבודות שבזמנו נחשבו ל"לא ראויות" לאישה: מכירת טבק ותרופות וסחר במטבעות. כל אלה נחשבו לשבירת הנורמה, מכיוון שנשים עבדו במשק הבית ודאגו לילדים. לפאניה יש תאוות קריאה ומשיכה למוזיקה שלא אפיינו את הנשים המקומיות.

אט אט נרקמת אהבה בין בני הזוג. יחיאל הוא יהודי דתי, כמו כל מי שהקים את ראש פינה, שמקבל את פאניה, ואת הפמיניזם שלה.

הספר מתאר את חייהם הקשים של החלוצים, שנאחזים בכח בקרקע, בחיים של עוני, רעב, וציפייה לגשם. ברקע, סיפור העלייה הראשונה, עם הקמת המושבות הראשונות של יהודים עובדי אדמה: ראש פינה, יסוד המעלה, פתח תקווה, זיכרון יעקב, גדרה, ראשון לציון. זו התקופה בה הוקמה גם השכונה נווה צדק מחוץ ליפו.

למרות הטרגדיות שפוקדות אותה מצליחה פאניה להתאושש במהרה ולשקם את חייה שוב ושוב.

התחלתי לקרוא את הספר כחודש אחרי טיול שעשיתי בנחל ראש פינה. במהלך הטיול הזה עליתי מראש פינה אל צפת. עליה קשה. היום יש שם שביל סלול. אבל לפני 140 שנה לא היה כלום. את השביל סללו החלוצים ברגליהם בדרכם מראש פינה לצפת ובחזרה. הם אלה שסיכלו את האבנים בידיים. הספר נותן פרספקטיבה על הקשיים שלהם, והערכה למה שהגיעו אליו.

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על גיא אוני