ביקורת ספרותית על גיא אוני מאת שולמית לפיד
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 באוקטובר, 2013
ע"י ביקורת


!!!אני מתייחס לפרטים מהעלילה - פרטים שאינם חשובים ולא יפריעו להנאת הקורא!!!

בגדול, ספר יפהפה
כתיבתה של לפיד, שזה הספר הראשון פרי עטה שעשה את כל הדרך הארוכה אל שולחני, אינטלגנטית ורחבת אפקים, ושפתה עשירה כצפוי לסופרת מסדר גודל זה (על פי פרסומה).
אתמקד בעיקר במה שלא סוקר בביקורותיהם של מבקרים אחרים כאן: הסופרת יורדת יפה לעומקה של ההויה היהודית שרשית-חרדית של בני הישוב הישן המשתקפים בדמותם של תושבי צפת. למרות שהיא מציבה אותם, כצפוי, בצד האפל של ההיסטוריה - היא אינה עושקת מהם את עמדתם הרעיונית ומציגה אותה בגאון: "אנחנו לא בדואים! אצלנו ערך עבודת האדמה אינו אלא אמצעי, לערך: לימוד תורה". יש יופי וחן-של-אמת בהצגת צד זה, ואין הדבר גורע מהצגת הגיון ליבם של החלוצים שמאסו בתלות בנדיבים ורצו לעמוד ברשות עצמם.
קוריוז: לקראת סוף הספר כאשר החלוצים הסתכסכו עם נציג הברון, והלה שיסה בהם את החיילים הטורקים. הסופרת היתה צריכה 'לסדר' פתרון לבעיה זו, כדי להמשיך בעלילה, הפתרון נמצא כמובן בעיר היהודית הסמוכה, ובלשונה הקצרה של הסופרת: "שובו למושבה. הם הצליחו לאסוף בצפת את הכסף הדרוש ושילמו את המס" (עמ' 302 במהדורת 2011). צחוקה של ההיסטוריה, המתיישבים הבזים כל כך לאנשי ה'חלוקה', פנו בעת צרה כמובן מאליו אל ה'שנוררים' הצפתיים, ואלו - שכפי העולה מהספר - בימים כתיקונם היו נוהגים לידות אבנים וביצים, בלי אומר ודברים מגלים לויאליות אמיתית ומסדרים את הענין מיד. אפשר היה לפרגן להם על כך קצת יותר. אך כנראה ברוחו של הספר, רוחה של הסופרת, זה היה קצת יותר מידי.
הערתם של כמה מן המבקרים על כך שבשורה התחתונה עלילת הספר היא טרחנית ומערימה אוסף ענק של נתונים שהיו 'חייבים להיכנס לספר', מקובלת עלי לגמרי. בשביל לשמר את המתח, שבספר זה הוא בעיקרו מתח מיני, נדחסו לתוכו המון תתי-עלילות מיניות, ודומה הדבר לסופר מתח שיכניס בספרו עשרה מקרי סחיטה, כדי לתחזק את המתח. בדרך כלל, הדבר מהוה סימן לכך שהסופר כשל בהבניית המתח מכל אחד ואחד מפרטי הספר, וכך מתקבל הרושם כאן. די היה בהבניית המתח המעניין בזוגיות הלא-אפשרית של פאניה ויחיאל, ולא היה צורך בכל השאר, למעט נאפופיו של נפתלי הרץ אימבר, אם הם נחשבים לחלק מההיסטוריה של עמנו המתחדש.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ממליצה על ספרה "כחרס הנשבר ". בשבילי הוא היה הספר שתודעת הפמיניזם היכתה בי לראשונה בחיי.
אבק ספרים (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אם הפרטים באמת לא הולכים להפריע להנאה מהעלילה, אז אין גם צורך להעיר על כך בתחילת הביקורת :) ביקורת יפה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ