ביקורת ספרותית על אשת חיל מאת ליהיא לפיד
ספר לא משהו

---

ובכן,אני אשתדל לנסח את זה בצורה המעודנת ביותר שאני מסוגלת - ליהיא לפיד לא סופרת. והיא יודעת את זה.לזכותה ייאמר שהיא גם לא מתיימרת להיות אחת והיא מודעת למגבלות שלה ככותבת - הספר מתאפיין בכתיבה חובבנית שמתאימה מקסימום לבלוג ואני מניחה שהסיבה לפרסומו ידועה לכולנו.הספר דן בנושא שנלעס מכל הכיוונים והזוויות והוא לא מספק את הסחורה - לא מציג את העניין מהיבטים חדשים, לא מגולל תובנות חדשניות ובעצם אומר הרבה וכלום. הספר מחולק לשלושה חלקים ששזורים זה בזה - סיפורה של הנסיכה, מכתבים שנשלחו בעקבות כתיבתה בעיתון(שדווקא נתנו לספר נופך אותנטי) וסיפורה שלה שמגלם את הפן הרכילותי והמציצני בספר - סוג של פתיון שנועד להגביר מכירות.שני קווי העלילה המקבילים חופפים כמעט ומציגים את תסריט ה"התאהבנו-התחתנו-ומה-הלאה".כמו כן, שתי העלילות דלות מידי כל אחת בפני עצמה והקפיצות ביניהן מונעות מאיתנו להיקשר לדמויות, דבר שממילא לא הייתי טורחת לעשות. בעיה מרכזית נוספת היא הדמויות.אין להן קווי אופי, הן שם ולא שם,חסרות זהות ושמות. הן לא קיימות בזכות עצמן, הן כלים להעברת מחשבותיה (הצפויות להחריד) של המחברת ומשמשות תפאורה להצגה דלת התקציב של ליהיא (לא כולל היחצנים) - דבר שעדיין לא מצדיק את התפאורה הרעועה.
דבר נוסף שעצבן אותי הוא החלוקה הדיכוטומית ל'עקרות בית' ו'קרייריסטיות'.מביך.

» ביקורות נוספות של כלשהי
» ביקורות נוספות על אשת חיל