פנטזיה זה ז׳אנר קצת חמקמק מבחינתי, בתור חובב ספרות קשה להתעלם מהז׳אנר שהפך לאחד הפופולרים ביותר בקרב צעירים קוראי ספרים. אישית רוב ספרי הפנטזיה שקראתי לא עשו עלי רושם.
לחומריו האפלים נחשפתי לאחר שקראתי את שר הטבעות ומשחקי הכס (המצוינים) כסדרת ספרים מומלצת שדומה לקודמים להם.
בקצרה, פחות אהבתי, משמעותית.
קודם כל ספרותית - טולקין וג׳ורג׳ מרטין הם storytellers מהרמה הגבוהה ביותר וכל אחד בנפרד ברא עולם קוהרנטי, מופלא ומלא דמיון עם היסטוריה עשירה משלו, פוליטיקה ומלחמות. לטעמי, פולמן לא מתקרב ליכולות של השניים האחרים.
עלילתית - הרקע של הסיפור מרתק אבל הביצוע של פולמן, בייחוד בשליש האחרון של הספר השלישי, לוקה בחסר. לא אספק פרטים כדי לא לעשות ספויילרים אבל רק אגיד שהסופר החליט לעשות כל שביכולתו כדי לספק פתרונות קלים לכל קונפליקט ודילמה שהדמויות נתקלות בהן.
בנוסף הכל מרגיש too rushed לאורך כל הטרילוגיה ויש מחסור בעומק, זה מאוד מוזר בהתחשב בכך שפולמן יכול היה להרחיב משמעותית על המג׳יסטריום, איך הם הגיעו לגדולה, איך זה משפיע ברמה היומיומית על הדמויות (ולא במשפטים כאלה על הדרך) וכו׳.
בקיצור, רק לחובבי הז׳אנר.















