לפעמים אני אוהבת לדמיין שדמויות מספרים שונים היו נפגשות זו עם זו. נניח איילין מ"עין החתול" של מרגרט אטווד הייתה פוגשת את רוז מ"מי את חושבת שאת" של אליס מונרו. נראה לי שהן היו מוצאות בקלות נושאים לדבר עליהם. או נניח שהבלש קורט וולנדר של הנינג מנקל היה משתף פעולה עם הבלש הארי בוש של קונלי בחקירת רצח שמתפרסת על פני שתי יבשות.
<mark>אליזבת סטראוט</mark> היא מסוג הסופרים שכנראה מתקשים להיפרד מהדמויות הבדיוניות שי

#
אוליב קיטרידג' היא אשה גדולה וכבדה החיה בעיירה לא גדולה במיין. היא בוטה, בדרך כלל לא נעימה, חיה חיים שיגרתיים שאין, כביכול, מה לכתוב עליהם, בעיירה סתמית ומשעממת. רוב התושבים מכירים את שכניהם ויודעים עליהם המון דברים, ויודעים מצויין איך על השכן להתנהג. עיירות דומות אפשר למצוא בכל פריפרייה בעולם, גם פה.
הסיפור הוא אוסף קטעים המאפשרים לקורא להיות זבוב על הקיר בעת שאנשים אחרים חיים: לשמוע קצת רכי

ספר נפלא בעיני, קטן ומרגש. המספרת היא אישה שעברה ילדות קשה ומורכבת, להורים שגם הם מסתבר עברו דבר או שניים, נישאה לאיש שגם לו היתה ילדות לא קלה, והסיפור הוא על מפגש שלהם אחרי שהתגרשו, בשלב מסויים. ויש ביניהם איזו הבנה וחום נדירים ומתוקים מאוד. מתוך כל סיפורי החיים עולה המון חמלה ואיזו הבנה למורכבות שכל אחד מאיתנו נושא. הגעתי לספר בטעות ואז הלכתי למצוא את הספרים הנוספים של <mark>אליזבת סטראוט</mark>. מומלץ!

טוב. התלבטתי. קראתי את הספר הזה של <mark>אליזבת סטראוט</mark> לאחר שקראתי את סיפרה המקסים - אוי ויליאם וגיליתי שהיא גדלה במיין בערך 10 דקות ממקום מגורי הנוכחי. לצערי האחים ברג'ס שנכתב במקור ב- 2013 הוא לא ספר טוב. אני ארחיק ואגיד שהוא משעמם ונמשך בלי סוף. טוב יתכן כמובן שפשוט פיספסתי את מלא עומקו של הספר הזה זה כבר קרה לי בעבר. אז עם הקוראים העתידיים סליחה.
מה שהפריע לי יותר מכל הוא ההשאלה (בלשון המעטה) שהגב

הופתעתי לגלות כי טרם נכתבה סקירה לספר הנפלא הזה, אז אני מתכבד להיות הראשון.

שרלי פולס היא עיירה מנומנמת במדינת מיין. במדינה זו אחוז הלבנים הוא מהגבוהים בארה״ב ובעיירה מתבססת לה קהילה של מהגרים או פליטים מסומליה. השקט היחסי מופר כאשר בחור משועמם בשם זאק משליך ראש של חזיר לתוך מסגד. עם מעצרו של הבחור, אימו סוזאן מזעיקה לעזרה את שני אחיה, ג׳ים ובוב ברג׳ס, שני עורכי דין שעזבו את מיין לפני שנים ומתג

שמי לוסי בארטון / <mark>אליזבת סטראוט</mark>
ספר מרגש ונוגע ללב שמסופר על ידי אישה שנולדה למשפחה ענייה והצליחה בכוחות עצמה להגשים את חלומה להיות סופרת ולהקים משפחה. אישה שהוריה היו קרים כלפיה וכל חייה חיפשה חום ואהבה אצל כל אדם שנקרא בדרכה.
זה ספר מיוחד, אין פה סיפור עלילה אלא הרהורים ומחשבות של לוסי, קטעי זכרונות מהעבר וסיפורה בהווה. אני פחות מתחברת לסגנון הזה של הספרים אבל הספר הזה נגע בי מאד.
לוסי בארטו

אחרי "האחים ברג'ס" הנפלא ו"שמי לוסי בארטון" הבינוני היו לי ציפיות רבות לפני קריאת הספר "אוליב קיטרידג'", גם על רקע ההמלצות שקראתי וגם כי צפיתי בסידרה בכיכובה של פרנסס מקדורמנד הנפלאה.

למרות שאוליב קיטרידג' היא הדמות הראשית בספר, והפרקים היותר מעניינים הם אלו שקשורים בה, הוא שזור לכל אורכו בפרקים שמוקדשים לתושבים אחרים בעיירה ושמה נקשר בהם כבדרך אגב כמי שהייתה מורה של אותה דמות בפרק או בשל נסיבו

את הספר קיבלתי כמתנת יום הולדת והוא יושב לו על המדף ומחכה כבר מעל לשלוש שנים. הוא אף פעם לא קרץ לי. כריכתו נראתה לי משעממת ולא הרגשתי צורך מיוחד לקרוא אותו. טוב, זה לא שיש לי צורך מאוד גדול לקרוא ספרים אחרים. כלומר, אם להיות כנים, לאחרונה אני מרגישה בעיות בריכוז. אני מאמינה שיש לזה השפעה ישירה על היותי בבית שעות רבות מול מסכי הטלויזיה והטלפון. הולכת לישון כשהנייד מלווה אותי עד להתשה ועייפות. אני ל

לוסי בארטון ממתינה לניתוח תוספתן בבית חולים בניו יורק כשמחלונה נשקף נופו המרהיב של מגדל קרייזלר.במפתיע אמה מגיעה בטיסה לביקור אחרי שנות נתק רבות. הפעם הראשונה בחייה שטסה.
לוסי ומשפחתה- הוריה, אחיה ואחותה- גדלו שנים בעוני מחפיר במחסן צמוד לבית הדוד בעיירה הנידחת אֶֶמגַש באילינוי. זבל לבן. כאלה שילדים אמרו להם 'המשפחה שלכם מסריחה'. כשהתבגרה התרחקו בני המשפחה זה מזה. אחיה נשאר סוג של בטלן שחי עם הו