לפעמים כקורא סקרן, אני מחפש לקרוא ספרים על פי רעיון או על סמך תחושה ואינטואיציה. אני מעיין בספר, קורא את הפרק הראשון ואם הספר עוטף אותי מבפנים, ברגע אני מתמסר. ספר מעולה הוא ספר שעבורו אני משכים כשעה לפני הזמן כדי להספיק לשבת בכורסא בסלון יחד עם כוס קפה ולקרוא מספר עמודים לפני הנסיעה למקום העבודה, או בהחלט לוותר על כתיבת בוקר, וכמובן כשהספר מרתק אז בהחלט הוא נאסף לתיק ונוסע יחד איתי למקום העבודה. הספר "מקום" ענה בגדול על כל זה.
אני אוהב מאד ספרות ישראלית . לטעמי ספרות ישראלית מתנגנת היטב והרמוני יחד עם השפה הפנימית והפרטית שלי ולאורך הזמן היא גם מכתבת עם האני עצמי שלי. בהחלט אני חושב שקריאה באופן כללי היא מתנה לעולם אבל במרחב שקיימים בו כל כך הרבה כותרים ואפשריות, אני מותיר מקום נרחב של זמן קריאה לספרות ישראלית מעולה.
יש ספרים שלא מידית סוללים את דרכם לקהל הקוראים הנרחב אבל באיטיות והדרגה הם חוצבים את דרכם לקנון הספרות הישראלית ותופסים שם מקום מאד נוכח. "שתיקות" ספרו המבריק יובל ירח הוא בהחלט כזה כמו "קו המלח" הרב יריעה ונפש של יובל שימעוני. ועכשיו אני גם יכול לומר בביטחון רב שאחד הספרים המעולים והמרתקים שקראתי בשנה האחרונה הוא "מקום" של ניצן ויסמן. עד עכשיו לא הכרתי את כתביו של סופר זה, לפעמים נהניתי לעיין בדף הפיסבוק שלו והבנתי שבהחלט כתיבתו מרתקת, סקרנית וידענית מאד
"מקום" הוא רומן שמתרחש בו כל המרחב הנדרש ההופך ספר למושבח. הוא רב יריעה מרתק, מדויק ומאופק וויסמן מוביל את הקורא ביד אמן בכתיבה מרתקת ומצוינת .
אני כותב שנים רבות ומעט מכיר את התחושה של לשבת מול המקלדת להתמסר ולנסות ולבנות עולם, לחקור ולתור אחרי המרחב הספרותי הפרטי שלך והספר "מקום" הוא דוגמא מופתית בנושא זה. ברור שהסופר חקר זמן רב את מרחב הכתיבה ורקם עולם שלא איפשר לקורא לרגע לאבד את דרכו ממש ניתן היה להרגיש שהוא עצמו חלק מהספר( בחיי שככה הרגשתי). ריח, טעם, אווירה, תיקווה, פחד, ייאוש קירבה ועצב כל אלה היו כרוכים יחד בספר זה.
ויסמן הוא סופר שכותב מדויק ומוביל את הקורא בבטחה. כתיבתו מאופקת ותחת מעטה האיפוק מתגולל סיפור עוצמתי על יהדות הולנד בימי הכיבוש הנאצי, ושם נרקם סיפור מעולה על מסירות, אהבה ועל חיים, פשוט כמיהה לחיים. ספר ממש מעולה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
