ביקורת ספרותית על הטבלה המחזורית מאת פרימו לוי

---

סיפורים קצרים, כל אחד מהם פרק בחייו מלאי התהפוכות של פרימו לוי. זה לא ׳ספר שואה׳, בניגוד ל׳הזהו אדם׳ שלו. זה ספר על כימיה שיש בו הרבה, ובין השאר שזורים בו תולדות העם יהודי באירופה סביב שנות המלחמה מנקודת מבטו של כימאי, איטלקי, יהודי, משכיל, אדם אנושי. כן יש פרק על אושוויץ, אבל למרות עוצמתו, אושוויץ הוא לא העיקר. לוי שם את השואה במשבצת המתאימה לה במארג חייו המלאים, המגוונים, הגדולים. איזו פרספקטיבה בריאה ומרעננת. הלוואי עלינו צאצאי דורו, לחיות את החיים ככה פשוט, למרות ולא בגלל, לזכור אבל גם קצת לשכוח.

בספר, הטבלה המחזורית נפרשת לרגלי הקורא כמרבד מרהיב, משבצות משבצות של צבעים, טקסטורות ומצבי צבירה. כל אחד מהסיפורים נושא איכות מסויימת, של אחד היסודות מהטבלה המחזורית. לוי בסיפוריו מדביק את הקוראת בחדוות כימיה ובסקרנות לכימיה. מעבד יחד חומר וסיפור, ומעביר את הייחודיות של החומר דרך הסיפור. סיפורים סוחפים משובצים בתובנות חכמות הקושרות חומר לחיים, שהרי החיים אינם אלא- במובן מסויים- חומר.

» ביקורות נוספות של ריבה
» ביקורות נוספות על הטבלה המחזורית