“מג׳מג׳ם את כל הדמעות, שיכור ואלים ונוגע ללב, צ׳ארלי פארקר, מלך הסקסופוניסטים של הג׳אז מופיע פתאום במסיבה. הרבה דם ודמעות, צחוק, אהבה, תשוקה ואלכוהול נשפכים ומציפים שם, בערב גורלי אחד, בסיפור שלרגע נראה אמיתי וברגע אחר פרי הדמיון. כך, על קדושה ואגו, באחד מהסיפורים הקצרים המשובחים שלוקטו בקובץ הזה. אני התענגתי!”

“קניתי את הספר הזה לראשונה ממש כשיצא, לפני מלחמת יום כיפור. חשבתי אז שהמקומות והדמויות שמתוארות בספר הינן בדיה של עולם מלא סבל ורוע ויצרים אפלים והכול רחוק מאוד ולא אפשרי. מעט אחר כך פרצה מלחמה שאחריה שום דבר כבר לא היה כשהיה לפניה. וגם הרדיו והטלוויזיה והקולנוע גילו לי את מה שהאנציקלופדיות לא סיפרו - שיש עולם שלם שקורים בו דברים מופלאים והוא מצוי 12 שעות טיסה מכאן. ואז גיליתי שיש צ'ארלי פארקר או לפחות שהיה. ונגינתו היא שמיימית "והוא אחד העצובים בעיר", כמאמר השיר. אבל אז באותם ימים תמימים חיפשתי סיפורים שיגלו לי את הכאן והעשיו ויפענחו עבורי את מציאות חיי בפרובינציה ובאמת חשבתי שקניוק הוא מספר אגדות מצויין. שנים ארוכות הסתובבתי עם השאלה הבלתי פתורה למה הוא מתכוון כשהוא אומר על זו שאיתו, בסיפור "טימבר" :"יש לה קול כמו משחת שיניים..."(עמ' 63). אבל יום אחד - פשוט הבנתי את זה, כמו משחת שיניים שלוחצים על השפופרת עד שהמשחה יוצאת - כך קולה היה נלחץ עד שיצא ונשמע. ההבנה של הדימוי הזה היתה עבורי אושר גדול. אסור לוותר - לכל חידה יש רגע של פתרון והתרה. את תיאוריו של קניוק בספר פוגש הקורא אחר כך בכל ספריו, אבל כאן הם ראשוניים וטריים ולא משוייפים ובזה הקסם. מומלץ בחום.”