ביקורת ספרותית על רשימות מאי קטן מאת ביל ברייסון
ספר טוב

---

ספר מסעות מתוק בעיקר לאנגלופילים כי הם יכולים לצחוק איתו על מקומות או אנקדוטות כאלה ואחרות. אך גם בלי להכיר ממש את אנגליה הוא נחמד ומצאתי את עצמי צוחקת בשקט אי שם ב 1 בלילה, כדי שבני הבית לא יתעוררו (אני קוראת לרוב לפני השינה). עם זאת יש קטעים מייגעים בספר כשהוא עובר מעיירת חוף אחת לשניה בדרום האי, עיירות שהן העתק מובהק אחת של השניה, והן שיעממו אותו ואותנו וכמה אפשר לקרוא על קו החוף הנפלא תחת גשם טורדני.

האמת שבריטי אמיתי לא היה מתרגש מדברים שהוא התרגש, כי ביל ברייסון הוא אמריקאי שחי כ 20 שנה באנגליה ולפני שהוא ורעייתו החליטו לחזור לארצות הברית הוא ערך טיול פרידה של שבעה שבועות לאורכה של בריטניה, החל בדובר וכלה בקצה הצפוני של סקוטלנד שזוהי הנקודה הצפונית של האי הבריטי, ולפי שהוא מתאר הרוב שם זו שממה שכולה גלי עשב ירוק שנעים ברוח.

ברייסון לא פוסח על תאורי מלונות מפוארים או עלובים, פאבים ופה ושם מסעדות. לפיו נראה שאין מי יודע מה מסעדות באנגליה שלא לדבר על סקוטלנד. וכמובן אנחנו נוסעים אתו ברכבות מפה לשם ומשם לפה, עם מזנון או בלי מזנון. לפעמים באוטובוס, לפעמים במונית ופעם או פעמיים במכונית שכורה.

ספר נחמד כאמור, ואני בכלל חיפשתי את הספר שלו "ההסטוריה הקצרה של כמעט הכל" שמישהו כאן, וסליחה שאני לא זוכרת מי, המליץ עליו.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על רשימות מאי קטן