לכל מטייל יש רשימת הספרים שנמצאים בתרמיל שלו (אולי לא בתרמיל הפיזי, כי כמה אפשר לסחוב במסע רגלי בנגב, אבל בתרמיל הסימבולי). זה חייב להיות אחד מהם. אפשר להרגיש דרך דפי הספר את רוח המדבר, החום החורך בבקעת צין והקרירות של הרי יהודה, אדי קפה שחור וצריבת כוויות-שפשוף ברגליים. קודם כל ולפני הכול, זו פנינה של סיפור מדבר. מי שטייל יבין.
מעבר לזה הסיפור נוגע ברפרוף בחברה הבדואית בישראל, מציף לפני השטח כמה מהנושאים והבעיות של חברה שנאבקת על הישרדותה כמו שריד של ימים עברו, ממש כמו נמר אחד בודד שמתגלה פתאום בהרים והפקח רוצה לשים עליו מכשיר-מעקב.
