ביקורת ספרותית על איך לאהוב את בתך מאת הילה בלום
ספר מעולה

---

את הפעימות של העוצמה הרגשתי כבר בפסקאות הראשונות. כמה רגש יש בספר הזה, זה רגש שלפעמים הוא קורן ולפעמים כבד, טובעני. אחר כך באו תובנות אחרות למשל, שהכתיבה מאד מתוחכמת, עמוסה ברפרורים וציטוטים, שהשאלות הקלאסיות של זהות והזדהות מקבלות צורה חדשה עבורי דרך היחסים בין בת לאם. כשקראתי תהיתי איזו בת הייתי לאיזו אם, ואם/לו היתה לי בת, איך הייתי מתמודדת עם ההזמנה לסימביוזה הזאת. בעיקר עקבתי אחר האופן שהטקסט הזה מפעיל אותי. התקשתי שלא לרחם על הדמות הדוברת, ככל שהתקדמתי בקריאה היה לי ברור שהיא עשתה משהו נורא, רק לא ידעתי מה. חיכיתי, ידעתי שזה יגיע. נמתחתי. כשהרגשתי שזה מתקרב להיות בלתי נסבל קראתי את הסוף אבל לא מצאתי שם את התשובה. נאלצתי לחזור לקריאה סדירה. לחכות שזה יקרה בקצב שלא אני קבעתי. כך הטלטלתי. עד הסוף. הכתיבה היא מאד עדינה, מדוייק,מאופקת, אבל התוצאה היא דרמה ביתית ענקית.

» ביקורות נוספות של מתישהו
» ביקורות נוספות על איך לאהוב את בתך