ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 בינואר, 2022
ע"י dina
ע"י dina
הפרקים הקצרים מטעים. הם כמו הקופסה הקטנה התמימה למראה שהתקשיתי לאמוד את משקלה, אבל אופס.. ברגע שהרמתי אותה הופתעתי איך גודלה תעתע בי ונתן לי לחשוב שהיא קלה, בזמן שכובדה הכריע אותי.
כובד הרגשות ורצף המחשבות נמסכים על פני הדף בצפיפות סמיכה.
יואלה אהבה את בתה לאה החל מהרגע הראשון. אהבת אם היא אהבה שאין להסביר אותה במילים. אפשר רק להרגיש אותה. אבל האהבה של יואלה לבתה היתה משהו אחר. אהבה כזו גדולה, שעוטפת, שלא נותנת לשום דבר לחצוץ בינן לבין השאר. אפילו היה בה משהו נואש. יואלה יצקה את כל כולה, נפשה, והוויתה אל תוך האהבה הזו. אבל האהבה הזו שינתה צורה. נפער בה סדק. וזו התמונה הפותחת את הספר. יואלה עומדת ברחוב, מחוץ לבית אשר בעיר חרונינגן שבהולנד, ומציצה מבעד לחלון אל ביתה של משפחה. זוג הורים ושתי ילדות אשר עסוקים בהכנת ארוחת ערב. זוהי משפחתה של לאה, בתה של יואלה. זו לאה, שהיתה הבת הכל כך נאהבת ע"י אמה, שברחה אל מעבר לים והקימה משפחה שיואלה לא זכתה להכיר.
"כל חיי הכרתי רק קומץ אנשים שהעידו על ילדות מאושרת, כל השאר ניצולים, לכולם ניתן הכול יותר מדי או פחות מדי, החיים הם תמיד מסע ארוך של החלמה מהילדות. למה לאה?" (עמ' 118)
בלום תופסת את הקורא בפתיחה מציצנית משהו, פתיחה מתוחכמת שאין ממנה דרך חזרה. המתח והשאלה הגדולה שמרחפת כל הזמן במהלך הקריאה "אבל מה קרה שם, מה קרה?" והמתח הזה נבנה לאט לאט, ובכלל הסיפור הנפלא הזה נפתח לאיטו, עם כל דף שמתהפך, כמו בושם שמתפרק על העור ומשנה ריחו כל הזמן, וכל פעם הופתעתי מהטוב הזה שלא הפסיק להתגלות לכל אורך הקריאה.
ואם בפרק הפתיחה עשתה בלום מקום לקורא ליד החלון ונתנה לו להיות שותף למראות, בפרק הסיום כיבדה בלום את פרטיותן ולא נתנה לאף אחד לקחת חלק במפגש הזה. וככה נגמר הספר, בצורה הכי נכונה, וגם אם פתוחה, אז מה, זה רק מבטיח שהסיפור הזה ימשיך לרצד לכם בראש.
הכתיבה של הילה בלום נהדרת. לדעת לספר סיפור, לתת לקורא לקרוא בין השורות, את המילים שלא נכתבו - זה לא רק כישרון. זה סוג של קסם. נשמע מוזר? לא ממש. קראו ותבינו.
ואי אפשר בלי התייחסות לעטיפת הספר. תמי בצלאלי המוכשרת לכדה את מהות הסיפור באיור מקסים, שניתן לפרש אותו בכמה דרכים.
איזה תענוג לסגור שנת קריאה עם ספר כל כך משובח. הספר מועמד לפרס ספיר, ועכשיו אני בבעיה רצינית, כי הוא מתווסף לפייבוריט שהחזקתי בו ללא עוררין.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
כבר לא רק מועמד לפרס. (:
כתבת נפלא, כהרגלך בקודש. תודה, דינה. |
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה לך שוער. נכון, הסופרת ירושלמית, וגם העלילה מתרחשת בירושלים, אם כי האווירה לא מאוד ירושלמית. מקווה שתהנה כמוני.
|
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
רץ, תודה! מגיע לה את כל הכבוד. יכולת כתיבה כזו , בעיניי, היא מתת אל.
|
|
|
שוער הלילה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מצויין. שלחת אותי לקרוא את הפרק הראשון, וקצת לגגל על הגברת בלום,
שלבי העתיק מחזיק עבורה פינה חלושה עד מימי הנעורים הרחוקים מאד בירושלים. אכן, כתוב יפה מאד, ואם יזדמן לידי, אקרא גם אקרא. תודה על הסקירה היפה. |
|
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
דינה - ביקורת נוגעת, כזאת שעושה הרבה כבוד לכותבת.
|
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
כן מורי, זוכרת שלא אהבת.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
ספר שני כוכבים ורק כי הייתי נדיב.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
