הביקורת נכתבה ביום שישי, 24 ביוני, 2022
ע"י מתישהו
ע"י מתישהו
ספר אינפנטילי ופלצני ברמות-על. הגעתי אליו כי אני אוהבת את גלן גולד, פסנתרן גאון שהעניק לי הרבה רגעי אושר - עבורי זו ברכה לחיות בעולם שבו פעלו גולד ובאך הגאונים. אבל הספר הזה משתמש בגולד כדי לתאר כיצד אמן בעל כשרון אדיר מרעיל את סביבותיו, רק משום שאיש אינו יכול להתחרות בו. בעיני זה לא ספר על אמנות טהורה, או על האומן האולטימטבי או כל חרטה דומה, זה ספר על קנאה מהסוג שמלאני קליין תיארה בתור envy, שמקבלת איזה טוויסט. בקנאה קליניאית רגילה, המקנא הורס את מושא קנאתו מתוך מחשבה ש'אם לא יהיה לי גם לך לא יהיה'. ואילו כאן ההרס מופנה בעיקר כלפי העצמי, נוסח'אם לא יהיה לי אז אני לא אהיה'. כאן עושים לקנאה הרבה כבוד, כאילו מדובר בהישג אישיותי יוצא דופן שבני אדם רגילים אינם מסוגלים להתרומם אליו. כמובן שגם אין עלילה כי עלילה זה לא מספיק מנוכר בשביל הרמה האינטלקטואלית של הטקסט. קשה להאמין אבל חוץ משנאה וקנאה הספר מטוהר כמעט לחלוטין מכל רגש חי. שוב ושוב חוזרים אותם תיאורים של אותה הרסנות ופגיעה עצמית, אותו תיעוב, ואותה בחילה. מה לאמר, לבריאות למי שזו הדיאטה הספרותית שלו.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
הספר קורץ לי כבר תקופה, אני ממש סקרן לקרוא אותו.
למרות הסקירה השלילית והרגשות הטעונים, אני דווקא התרשמתי לטובה מהרעיון והביצוע, על פי סקירות כאן באתר, וגם משלך אגב. נשמע שהצליח לו לברנהרד. תודה על הסקירה. |
|
|
עמית לנדאו
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה על האזהרה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
זאבי קבל לייק לתגובתך (-:
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
הספר הזה "הטביע" אותי... נטשתי נטישת הצלה...
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מעניין. הדיעה שלך שונה מאוד מדעתם של הסוקרים האחרים.
יש לי את "קונטרפונקט" של אנה אנקוויסט שגם הוא סובב סביב ואריאציות גולדברג, וכנראה אסתפק בו. לא נראה שאחפש במיוחד את "הטובע", אבל לא הייתי פוסל אותו על הסף. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה על האזהרה.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
