ביקורת ספרותית על כלוב הזהב - סדרת מתח חדשה מאת קמילה לקברג
ספר לא משהו

---

קמילה לקברג יפהפיה, סופרת מצליחה ובינונית. נשמע כמו אוקסימורון? לא ממש. רוב הסופרים שמוכרים 22 מיליארד עותקים ומתורגמים לחמש מיליון שפות הם בינוניים.

אבל אני אוהבת ספרי מתח עד כדי כך, שאני מסוגלת לוותר על איכות בשביל כמה מיליגרם של אדרנלין. מכורה, כידוע.

הגיבורות של הסופרים הבינוניים הן תרכובת מוזרה של אשה יפהפייה, שכל חד (עד כמה ששכלו של הסופר או הסופרת חד), בכל מקרה הן תמיד מתוארות כחכמות במיוחד, יש להן תעצומות נפש ותעוזה רבה והן מטפסות על גבי המכשולים בדרכן לפרוץ את תקרת הזכוכית.

פיי נולדה בעיירה פילבקה , זאת העיירה שבה נולדה קמילה לקברג בעצמה ובה מתרחשים ספרי המתח הקודמים שלה. וכאן נשאלת השאלה, איך מתרחשים פשעים רבים כל כך בעיירת דייגים קטנה? האם יש משהו במים, בדגים, או בביצי הדגים שפיי אוהבת כל כך למרוח על קרקרים. לפיי היתה ילדות איומה וכשעברה לשטוקהולם היא מחקה את עברה ואת שמה הקודם ונרשמה ללימודי כלכלה באוניברסיטה, שם היתה כמובן תלמידה מצטיינת.

ואז היא פגשה איזה בחור, אבל כשפגשה את ג'ק האריסטוקרטי ויפה התואר, היא לא רק זנחה את הבחור ההוא אלא גם התפטרה ממנו באופן מצמרר, רק מחשש שיגלה את עברה לג'ק.
ואז היא התחתנה עם ג'ק המושלם, זנחה את לימודיה ועזרה לו להקים חברה מצליחה.

מכאן מתחילה מערכת יחסים זוגית של התעללות נפשית וטרור רגשי מצד ג'ק. הספרות והחיים מלאים בנשים מדוכאות שהופכות את עצמן מדרסת רגליים מתחת סוליות נעליו של הבעל, אבל רובן ככולן שונאות את הבעל ואת עצמן. פיי שונאת את עצמה אבל אוהבת נורא את ג'ק.

אוי אהובי, הכנתי לך ספגטי בולונז כמו שאתה אוהב, יקירי, קניתי את השמלה לכבודך, אז מה ג'ק יקירי, לא נלך הערב למסעדה כמו שהבטחת? אין דבר, נלך בפעם אחרת. ג'ק, אני כל כך אוהבת אותך, למרות שאתה חוזר מאוחר בלילה בלי הסברים ואתה מסריח מאלכוהול. אז מה, ג'ק, נכון שאני אוויר ואתה לא מסתכל עלי כי אני שמנה מדי ופחות מדי יפה ולא מעניינת, ולא מבינה כלום בעסקים למרות שאני בניתי איתך את העסק, ואתה מעליב אותי כל הזמן, אבל אני מתה עליך, ג'ק, פשוט מתפוצצת מאהבה.

אתם מאמינים לזה? אני לא. אשה שדורכים עליה אולי נכנעת ולא מרביצה למתעלל עם נבוט בראש כי היא מפחדת, אבל אף אשה שרומסים אותה לא אוהבת את מי שרומס אותה.

וככה פיי מגדלת את בתם המשותפת ג'וליאן ולובשת מותגים. כן, כן, לא מותגים של 200 פאונד או 400 דולר. מותגים כאלה אולי מתאימים לבני אשפתות כמונו. מדובר במותגים של 5000 ו-10,000 דולר. כל הספר מלא מותגים כרימון. מהלבנים שפיי לובשת ועד שולחן העבודה של ג'ק, שהיה שייך לאינגמר ברגמן. מניסיון מסוים במותגים לאנשים פשוטים, אני יכולה להגיד לכם, שלרוב לא תוכלו לדעת אם השמלה שאני לובשת עלתה 120 שקל או 1200 שקל. סביר להניח שהיקרה תפורה טוב יותר והיא גם מגיעה הביתה עטופה בנייר מרשרש, אבל להגיד שהיא יפה יותר, לא בהכרח.

ומה הטעם ללבוש נעליים בעשרת אלפים שקל כשהעומדים מולך לא יודעים עד כמה המחלצות שלך יקרות? אז בחיים זו בעיה. את נפגשת עם חברה, את לובשת שמלה של גוצ'י, מרכיבה משקפי שמש של קרטייה, נועלת נעליים של פראדה, עונדת שעון של פאטק פיליפ ואוחזת בתיק של ולנטינו. אם החברה לא מכירה את הקולקציה השלמה של כל המעצבים הנחשבים, איך היא תעריך את הבגדים שלך? יש יפה ולא יפה, מתאים או לא, וגם פוליאסטר טוב נראה כמו משי.

אבל בספר אין חפץ אחד שאיננו מותג יקר. זה כל כך מאוס כשלקברג ממתגת ומשיימת כל פיסת בגד, נעל שעון או משקפי שמש, עד שאפשר לחוש עד כמה הספר מזיע מרוב נובורישיות.

כלוב הזהב, כאמור.

אבל אז פיי מגלה עד כמה ג'ק בוגדני. נשאלת השאלה כמה שנים היא היתה עיוורת וחירשת למעלליו, והיא מחליטה לנקום בו.

על תהליך הנקמה לא אכביר מילים. אבל קשה להאמין שבחורה כמו פיי עוברת מטמורפוזה מבחורה קשוחה לאשה סמרטוטית ואז לגרושה עוצמתית. קשה להאמין, כי כל התהליך הזה מתואר בצורה רשלנית ושטחית.

אני מניחה שהבנתם את הפואנטה.

ואם לא די בכל זה, לקברג מוסיפה לתבשיל סיפור צדדי סוחט דמעות, על חברתה הטובה ביותר של פיי.

בקיצור, חבל על הכסף, כי למרות שהספר נכתב על ידי מותג מצליח, הוא לא שווה כלום.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על כלוב הזהב - סדרת מתח חדשה