ביקורת ספרותית על אני מרגלת מאת רות צוקר
ספר מעולה

---

הספר הזה הגיע אליי לגמרי במקרה! מי שהביאה לי אותו, ידעה שאני אוהב ספרי זיכרונות ואוטוביוגרפיות ואכן במקרה הזה היא קלעה בול מבחינתי!
מדובר בספר-זיכרונות מתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בדרך כלל אנחנו קוראים זיכרונות של אנשים מפורסמים ומבחינתי מאוד מעניין לקרוא זיכרונות דווקא של מישהי שאיננה מפורסמת! שמספרת מה עבר עליה... ובכן רות צוקר המחברת, הייתה אישה צעירה ומשכילה שעלתה לארץ בשנות השלושים מגרמניה, לאו-דווקא מתוך ציונות, אלא בגלל בן זוגה שעלה לארץ. אלא שבן זוגה שהפך לבעלה, עלה בצורה חוקית עם סרטיפיקט בריטי ואילו רות, הגיעה בכלל כתיירת ובדרך-לא-דרך הצליחה להיכנס לארץ, למרות שהשלטונות הבריטיים אסרו על סוג כזה של עליה והזהירו את פקידי-המנדט לא לתת לאנשים כאלה להיכנס לארץ. האבסורד הוא, שהיא חיה אז בחיפה המנדטורית יחד עם בעלה כשהיא איננה חוקית, אך זה לא הפריע בכלל להנהגת ה"הגנה" - אז הזרוע הצבאית של היישוב – לגייס אותה כחברה פעילה בהגנה! ולא סתם לגייס אותה, מתוך היותה דוברת של שלוש שפות אירופאיות על-בוריין, כחברה פעילה ב"שי" – שירות הידיעות החשאיות של ההגנה- בעצם כמרגלת מטעם האירגון! בין השאר היא הייתה גם גרפולוגית מומחית בהשכלתה עוד מאירופה, דבר שעזר לה מאוד גם בתפקידי ריגול שונים...
וכך אנו מתוודעים להרפתקאות שונות שעברה צוקר; החל מנסיעה הזויה לביירות בלבנון שנתנה לה אפשרות לקבל דרכון ארץ-ישראלי חוקי
ועד עבודות שונות ומשונות, שאיפשרו לה להשיג ידיעות עבור ההגנה. למשל, כמוכרת בחנות של ערבי בעיר התחתית (שבה קנו רק בריטים וערבים), ובכיסוי של "מתווכת דירות" כביכול, עם משרד עצמאי משלה ועוד בשלל עבודות אחרות שדרשו ידע בשפות זרות, אבל גם איפשרו לה לקבל ידיעות מאזרחים בריטיים וזרים אחרים. בה בשעה ביצעה לעתים שליחויות מטעם ההגנה ממש עם סיכון שתסתיימנה בבית-הסוהר ואף גרוע מכך ממש בסכנה לחייה.
מה שמרתק מבחינתי בספר הזה הוא, שהוא נותן לנו תמונה אמיתית כיצד חיו אז "אנשים רגילים" שאינם שועי-עם! עם המאבק היום-יומי לעתים, פשוט לשרוד כלכלית בתקופה קשה. בעלה של צוקר שהיה בהשכלתו רופא-שיניים מומחה של פה ולסת, נאלץ לעבוד בשנים הראשונות שלהם בחיפה, כנהג משאית... וכל מיני פרטים קטנים אך נעלמים מבחינתי למשל; ההפצצות של האיטלקים על חיפה בתחילת מלחמת העולם השנייה, שאילצו רבים מהיהודים שלא היה להם אז מקלט בבית, להסתתר במערות מסוימות בכרמל!... היחסים בין היהודים הערבים והבריטים בעיר מעורבת כחיפה! ועוד ועוד... קראתי את הספר הלא-ארוך הזה תוך שעה-שעתיים, אבל נהניתי ממנו מאוד! מבחינתי זהו ספר מומלץ ביותר!

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על אני מרגלת