ביקורת ספרותית על אנשים נורמלים מאת סאלי רוני
ספר טוב

---

אהבתי. מתי אני אוהב סיפור? כשאני מזדהה עם הגיבורים או לפחות עם אחד מהם. אהבתי את קונל ואת האופן שבו הוא חי, אוהב, לומד, את מערכות היחסים שלו ובעיקר את הקשר הסימביוזי שלו עם מריאן לאורך חייהם בעיירה האירית קאריקלי שליד סלייגו ואחר כך בטריניטי קולג' בדבלין. סיפור נעים לקריאה, לא נורא מחייב וכאמור מדבר על אנשים נורמליים ועל החיים שלהם. אהבתי את לוריין - אמא של קונל שילדה אותו בגיל צעיר ועד היום הוא לא יודע מי אביו - לוריין היא גם עוזרת הבית בביתה של מריאן - מה שעוד יוצר קונפליקט בין קונל ממעמד הפועלים ובן למשפחה ידועת פשע לבין מריאן העשירה אשר אמא מעסיקה את אמו של קונל. ממליץ בכיף.

» ביקורות נוספות של רוני
» ביקורות נוספות על אנשים נורמלים