ביקורת ספרותית על אנשים נורמלים מאת סאלי רוני
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 בדצמבר, 2019
ע"י המורה יעלה


אני לא יודעת אם להתכחש לזה או להתגאות בזה אבל...
גם אני מילניאל.
למה להתגאות?
כי זה נשמע כמו להיות הדבר הנכון.
"הם צעירים, הם יפים, הם מגניבים, הם מעודכנים... הם משפיעים".
ולכן הסופרלטיב על גב הכריכה, שמכנה את סאלי רוני "הסופרת הראשונה הגדולה מדור ה-Y" נשמע מפוצץ.
מעורר קנאה.
הצעירה המוכשרת והנכונה שהיא גם סופרת גדולה.
הכל מהכל.

אבל אחרי שקראתי את הספר הבנתי שמבחינתי מחמאה הרבה יותר גדולה זה פשוט להיות סופרת גדולה.
הקשר לדור ה-Y פה הוא יותר שלילי מאשר חיובי בעיני.
אין ספק שלסופרת יש כישרון אבל גם אין ספק שהיא מילניאל במובן הרע של המילה.

מה הפריע לי?
קודם כל גישת ה"תבינו לבד..."
כמו גבר שיוצא איתך והחליט שלא להמשיך בקשר אבל לא טורח לעדכן אותך (תביני לבד שלא רוצים אותך אהמ אהמ)-
הספר לא טורח לעדכן אותך בהתפתחויות
פתאום אחרי שמסופר שהגיבורים של הספר ביחד (מריאן וקונל) - היא או הוא יוצאים עם מישהו אחר, כשלא נאמר אם הם נפרדו, אם הם במערכת יחסים פתוחה...משהו. הסופרת לא רואה צורך בסיבתיות.
גם אין איזשהן מרכאות לציטוט כל אחת מהדמויות. או הבחנה ברורה מי אמר מה למי כי...
תבינו לבד.
מעניין גם שלדמויות המשנה אין חיים שלא קשורים בדמויות הראשיות.
קצת תמוה שכל החיים של אמו של קונל מסתכמים בלהגיד לו את הדבר הנכון
וכל חייו של אחיה הבכור של מריאן מסתכמים בלהציק לה.
בכלל, במהלך כל הקריאה נדמה כאילו אין אנשים אחרים בעולם מלבד קונל ומריאן, ולפעמים גם מחשבות או מעשים שוליים של הגיבורים מקבלים מקום של כבוד, כי הם כמובן האנשים הכי מעניינים בסביבה, ואין לאף אחד חיים שלא קשורים אליהם
בכלל, לכל הדמויות בספר יש את אותה צורת חשיבה בשינויים קלים. זה אמנם עבד ב"בנות גילמור" אבל כאן זה קצת מעצבן.
אה, ויש בספר גם איזה קידוש של קיצוניות.
כשיש לקונל זוגיות עם בחורה אחרת, זוגיות שעל פניו נשמעת בריאה
היא מתוארת כ"לא הדבר הנכון" איכשהו.
הוא מתאר שהוא מרגיש שמחה והקלה, אבל מהניסוח יוצא כאילו זה חיסרון...
כאילו שאם זה לא מייסר ונורא אז זה לא תקין.

בקיצור,

ספר מדכא ומאכזב בעיני.
הוא בעצם ספר על כלום שמצליח לגורם לקורא לחשוב שהוא ספר על משהו.
אם כי הסופרת אכן מוכשרת ולכן נדמית לי כמו צייר עם פלטת צבעים משוכללת המשתמש רק בגוון אחד.
האם מומלץ?
תלוי מה המטרה שלכם בקריאת הספר, ספר שבהחלט ייתן לכם טעימה מדור ה-Y
אבל זה לא ספר שמח.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
דידי- אני לא חושבת שזה ברמה של סיינפלד, כי גם לקחת את הכלום להיות משהו צריך לדעת איך
ורונדנית- אנשים נורמלים יכול להתפרש במגוון אופנים חלקם שליליים וחלקם חיוביים... ואני לא חושבת שזה ספר שמתאים למתבגרים, יש בו יותר מיקוד בתקופת הקולג' וסמים ומערכות יחסים חולניות... מה גם שהמתבגרות שלך הן מן הסתם דור ה-z ולא דור ה-y, אז אני לא יודעת עד כמה זה משקף
רונדנית (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
למה שיהיה ספר שמח? הרי שמו מעיד עליו, אנשים נורמלים - שום דבר לא שמח בחיי גיל ההתבגרות של אותו דור שאתה מדבר עליו.
הוא משקף יופי את מה שקורה שם.

אני ראיתי בו דברים שונים לגמרי - אולי כי אני מגדלת מתבגרות בבית.
דידי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
פעם מזמן בשנות התשעים הייתה סדרה שלמה על "כלום שמצליח להיות מה שהוא"
ההיא הייתה סדרה מצליחה מאוד
אחוזי צפייה גבוהים
פרסי אמי, וכמובן המון כסף.
לסדרה קראו " סיינפלד"
אולי גם הסופרת כאן ניסתה להעתיק את הרעיון.
מורי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
לי חשוב לדעת דברים כאלה.
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
כן הוא לא משהו. הרבה פירוטכניקה
מורי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי את הסקירה. מסקירות קודמות חשבתי שיש בו משהו. עכשיו הבנתי שלא.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ