ביקורת ספרותית על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 מאת סוזן קולינס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 באוגוסט, 2020
ע"י תום


לדעתי, זהו אחד הספרים הפסיכיים שנכתבו. בגלל המתח והגאוניות והרציחות והלחץ הבלתי פוסק.

משחקי הרעב הם קרב הישרדות בין עשרים וארבעה נערים ונערות (שיוצאים בהגרלה) ש״הקפיטול״ (שליטים רעים באמריקה בעתיד) מקיימים ומעבירים בשידור חי ברחבי המדינה כתוכנית ריאליטי. כל שנה התחרות מתרחשת בזירה כלשהי. השנה, שבה קטניס אוורדין מתמודדת בהתנדבות במקום אחותה שיצאה בהגרלה, התחרות היא ביער. המתחרים רוצחים אחד את השני עד שהאחרון נשאר בחיים, והוא המנצח.
המשחקים נוצרו כדי להוכיח את השליטה והכוח והעוצמה שיש לקפיטול, ולהזכיר לתושבים לא למרוד.

*ייתכן שיהיו ספוילרים קטנים בביקורת. השתדלתי שלא.
_________
הספר ממש מלחיץ כי כל רגע מישהו עלול למות. הספר מסופר מנקודת מבטה של קטניס, מה שמוסיף לאווירת המתח, כי אנחנו הקוראים, כמו קטניס, לא יודעים מי אורב מאחוריה ומה שומעים מהצד ומי מסתתר בקרבת מקום.

למרות זאת, לדעתי הספר היה יכול להיות מוצלח יותר אם היה כתוב בגוף שלישי, וכל פרק מספר על דמות אחרת. באופן הזה, אנחנו נחשפים ליותר מצבים מלחיצים; כנראה לכל קורא היה פייבוריט אחר; יש יותר מתח מי ינצח; אפשר להשתמש באירוניה דרמטית - שהקורא יודע משהו שהדמות לא יודעת: למשל, נניח שבפרק מסוים מספרים על מישהו שעוקב אחרי קטניס, ובפרק שאחרי מספרים על איך קטניס צדה חיות. לכן אנחנו נדע שעוקבים אחריה ועוד מעט אולי יהרגו אותה! זאת הכוונה שלי, שזה יוסיף מתח.
בשיטה הזו, אנו גם נחשפים להתנהגות הקפיטול וקברניטי המשחק, איך הם שולטים במשחק ואיך הם מוסיפים מרחוק דברים דרך טכנולוגיה מתקדמת כדי להקטין את האזור, כדי שיהיה מעניין, כדי שיהיה מוות - כמו אש מתלקחת ביער (כן, יש אלמנטים של מדע בדיוני). זה היה יכול להיות ספר יותר טוב אם היה מסופר על דמות רעה בשליטי המשחק שיוצרת מצבים רעים בזירה; או דמות רעה בקפיטול שאוכפת את החוקים מסיבות שונות. זה גם היה מעביר יותר טוב ביקורת על הריאליטי, שהמפיקים עושים דברים רעים כדי שיהיה מעניין, ולא חשוב מה המחיר.
בנוסף, היה אפשר לספר על הפחדים של משפחות המתמודדים, על מחשבותיו של גייל בנוגע להתקרבות בין פיטה וקטניס, על מעשיו של היימיטץ׳ (המדריך והעוזר של פיטה וקטניס) והסיבות לכך מחוץ לזירה.
אני מתכוון שהסיפור יכל להתפתח יותר, להיות מורכב יותר, ולא להישאר בתבנית המקובעת של דמות ראשית גיבורה אחת, סיפור מנקודת מבטה (מה שסתם גורם לנו להיות בעדה. זה לא שלמתמודדים האחרים לא מגיע לנצח), ובעיקרון התחלה אמצע וסוף - גם הספר מחולק לשלושה חלקים כאלה. באופן הזה, אנחנו די מסיקים שקטניס תחיה עד סוף הספר, ועוד יש שני ספרי המשך. גם לי הרגיש *לעיתים* שקטניס *קצת* לא אנושית בזמן הקריאה, ויותר גיבורה דמיונית. היא הייתה צריכה לפחד יותר!

דבר שחשוב לדעת בקשר לספר - הוא מוגדר לנוער בוגר, ובהחלט מתאים גם למבוגרים. אני הייתי אומר מגיל 15 לפחות, וגם זה בתנאי שלא אכפת לכם לקרוא על דם ואכילת חיות. הספר ממש לא מצונזר כפי שחשבתי. השפה בו אכן תקינה ונאותה, אבל התוכן עצמו מחריד.
המשחקים, מעצם טבעם, מכילים הרבה אלימות, דם, חץ וקשת, סכינים, רציחות ומוות. אם רק אחד מנצח, עשרים ושלושה צריכים למות. בנוסף יש רעב - אין למתמודדים מה לאכול בזירה, והם צריכים למצוא לעצמם חיות לצוד, לפשוט את עורן ולאכול אותן, לצוד דגים ולאכול, ולצערם אולי להקיא. כמובן המתמודדים צריכים לעשות את צרכיהם ביער. גם יש ממש קצת עירום בקטעים מסוימים, לא בקטע מיני או רומנטי, מה שכמובן צינזרו מהסרט.
יש בתוך כל הטירוף הזה סיפור אהבה שמתפתח, מה שמוסיף עניין. דרך אגב, למרות השם ״משחקי הרעב״, זהו ספר הקריאה שקראתי שהכי הרבה מאכלים מוזכרים בו! בהתחלה מפטמים את המתמודדים, אז הרבה מדובר על אוכל. אחרי זה, יש קטעים שמסופר על מה שקטניס אוכלת ומה היא רוצה לאכול.

ספר טוב מאוד ומצמרר, שכדאי לכם לקרוא אם זה נשמע לכם מהנה. אני מאוד אהבתי את הסגנון. שום דבר לא צימרר אותי באופן אישי, כי אלה דברים שאני אוהב, אבל יש סיכוי שאתם לא תאהבו. זה ספר שונה מאחרים. התעניינתי באלימות הייחודית בספר הזה. אהבתי הכל. הכתיבה הייתה נוחה לקריאה ויסודית. אולי עוד דבר אחד שהיה קצת מייגע זה כל ההתחלה של הספר עד שהמשחקים התחילו, אבל זה בהחלט מקובל עליי, כי אנחנו מקבלים סיפור שלם ולא רק את סצנות הקרבות.
חוץ ממה שכתבתי, באמת שהכל היה מצוין לגמרי (ואני לא מפרט יותר כדי לא לספיילר וגם כי הביקורת יצאה ארוכה).
אני מת על הספר הזה.
*
ראיתי היום את הסרט, והוא מוצלח ביותר ונאמן לספר, בלי שינויים שיש לציין (בניגוד לסרט ״דמדומים״ שלא אהבתי).
שמחתי לראות שבסוף היה כתוב שסוזן קולינס הסופרת הייתה תסריטאית ומפיקה. בהחלט עשתה עבודה מעולה.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
תום (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה מירה וראסטה (: אני אקרא את ספרי ההמשך.
Rasta (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
סקירה יפה.
בשונה מהארי פוטר, את הסדרה הזאת כן אהבתי והיא כן השאירה בי טעם לעוד.
Mira (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
טום כתבת נפלא. וכמוך נהניתי מהסדרה. ובקשר לחיות בגלל זה יש היום אנשים שמתחברים לטבעונות.
תום (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
חחחח ;) נכון, במיוחד השניצלים האלה שבאים מוכן ורק שמים בתנור...
מורי (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
איזה מזל שהיום הבשר בא מהסופר ולא מחיות?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ