ביקורת ספרותית על הבית ברחוב גריבלדי מאת איסר הראל
ספר מעולה

---

הספר "הבית ברחוב גריבלדי" נכתב ע"י איסר הראל, מי שהיה ראש המוסד (1952-1963) בזמן המבצע ללכידתו של צורר היהודים הנאצי, אדולף אייכמן.
אייכמן נלכד ב11.5.1960 בארגנטינה, לאחר שחי שם בזהות בדוייה (תחת השם 'ריקרדו קלמנט')
ב 11 במאי 1960, כהרגלו מדי יום ביומו, ירד אייכמן מהאוטובוס בדרכו מהעבודה אל ביתו.
אור פנסי מכונית סינוור אותו, והוא נתפס והוכנס לתוך מכונית, שהפליגה משם, לבית מסתור, שהוכן מבעוד מועד.
אחרי 11 יום הועלה על מטוס בשדה התעופה בבואנוס איירס, שבתום טיסה ארוכה, כולל חניית ביניים בדאקאר, הגיע לשדה התעופה לוד.
אחרי זיהוי ודאי מסר בכנסת ראש הממשלה, דוד בן גוריון, את ההודעה הדרמטית הזו:
"לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי ביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן,
האחראי יחד עם ראשי הנאצים למה שהם קראו 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר השמדת שישה מיליונים מיהודי אירופה.
אדולף אייכמן נמצא כבר במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם"
היתה זו אחת ההודעות הדרמטיות, ששמע הציבור הישראלי, ואשר פתחה את אחת הפרשיות המרכזיות בתולדות החברה הישראלית: משפט אייכמן בירושלים.
בספר גולל איסר הראל את כל מה שקדם להודעה הזו: את משימת איסוף המודיעין, ובירור זהותו וכתובתו של אייכמן,
החיפושים אחריו, ההוצאה לפועל של לכידתו, והשמירה עליו בבתי המסתור, שאורגן מראש, עד העברתו במטוס לישראל.
הספר הוא מעין תסריט למותחן של פעם. סוכני מוסד שפעלו בלי ג'י פי אס ובלי טלפונים סלולריים,
דפדפו בספרי טלפונים, ובעיקר - חיכו שעות או ימים עד שהתעדכנו מה קרה לאנשי הצוות או לכוח שיצא למשימה.
בעקבות הספר הופק ב-1979 סרט הטלוויזיה "בית ברחוב גריבלדי"בהשתתפות חיים טופול.
הספר חשוב, מרתק ונקרא בנשימה עצורה.
שני הדברים היחידים שפגעו במקצת בהנאה היו: השפה הארכאית והמיושנת, והשבחים שחולק איסר הראל לעצמו.

» ביקורות נוספות של נילי
» ביקורות נוספות על הבית ברחוב גריבלדי