ביקורת ספרותית על 1984 - מהדורה מחודשת מאת ג'ורג' אורוול
ספר טוב

---

מה לא אמרו על הספר הזה והאם הוא לא כבש את עולם הדיסטופיה? אמנם לא הדיסטופיה הראשונה שנכתבה אבל הספר הזה מתמקד בכאב ובגיהנום ודינו של הפרט החי תחת משטרים מוחלטים. מסופר על עולם ומלואו המצוי במלחמה תמידית ומחולק לשלוש מעצמות עיקריות ובאחת מהן אשר שמה הוא ''אוקיאניה'' מתגורר וינסטון. בה מסופרות תלאותיו ביתר גאוניות ועניין. בעולם הזה אין דבר כזה טוב או רע במובן המקובל של המילה, זה או שאתה בעד המפלגה והמעצמה שבמקרה ונולדת לחיקה או שאתה ''מתאדה'' כאן ועכשיו או מאוחר יותר. בואו נלך רחוק יותר ונאמר: הם מרכיבים אותך מחדש ככה שאתה תאהב אותם שוב פעם והפעם באופן מוחלט, ואז הם מנפצים אותך כאילו אתה חזיר חרסינה שדרוש להיפרד מהחסכונות שלו, הכל עד כדי כך פשוט.

החברה נראית כאילו היא אוניפורמית לחלוטין ולכולם יש את המטלות הקטנות שלהם, מה שמזכיר חיילי בדיל קטנים וחיוורים ללא יכולת רבה להתארגן או למרוד הצועדים באותה השורה אל עבר עתיד לא נודע ואולי נצחי. אך עדיין יש מורדים והם נתפסים יום אחרי יום, וכי יש איזה ספר שמופץ ועוד כמה תעלולים זדוניים שמונעים את ''ההרמוניה והשלווה''.
כאן מגיע הסיפור של וינסטון. וינסטון מתחיל לכתוב יומן וכעת הוא נחשב לגופה בעיניים של הממשלה, אם הוא לא תמיד היה נחשב ככזה, ומכאן לא קצרה הדרך והוא מתחיל לחפש ולמצוא את שרידי האנושיות שלו אם כי לא לזמן רב מידי ומורד במפלגה ובשלוחות שלה.

הספר נכתב כנראה כתוצאה מהתנערותו של אורוול מן הקומוניזם, אני לא יודע אם ברית המועצות אכן הגיעה לרף כזה של טוטאליטריות בימיו של סטאלין אבל הספר מעניין.

ולסיכום: סיסמתה של המפלגה השולטת היה ''מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בורות היא כוח'' וכל זה פשוט גאוני.

» ביקורות נוספות של אָמוֹן
» ביקורות נוספות על 1984 - מהדורה מחודשת