ביקורת ספרותית על 1984 - מהדורה מחודשת מאת ג'ורג' אורוול
ספר מעולה

---

נתחיל מהסוף: לפחות מאז "סטונר" – שקראתי ב2021 כמדומני – אם לא מאז "עולם חדש מופלא" שקראתי לפני מינימום 7 שנים, לא קראתי ספר שאהבתי, הימם אותי, כבש אותי, והשפיע עליי כמו הספר הזה.
אתם לא תקראו כאן שום מילה רעה על "1984", כי הסיבה הפשוטה היא שאין לי אפילו חצי מחשבה שלילית על משהו כזה או אחר ביצירה הזו.

שנים נמנעתי ממנו, למרות אהבתי הרבה למד"ב, לדיסטופיות, ואפילו ל"חוות החיות" שלמדתי לבגרות בספרות, משלוש סיבות עיקריות:
א. כשקראתי את "עולם חדש מופלא" הוא השווה הרבה ל"1984" בהקדמה, בדרך שמאדירה אותו על חשבון "1984", אז הנחתי שפשוט אתאכזב.
ב. חברים שקראו לא התלהבו במיוחד.
ג. ההטמעה הכל כך גדולה שלו בתרבות הפופולרית, לרמת הקלישאה שכל מיני פופוליסטים זורקים על כל שטות גרמה לי לחשוש שמדובר באיזו יצירה שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, עלילה דיסטופית בסיסית, שבניה עולים עליה בהרבה.

טוב, אני כל כך מאושר להודיע לכם שטעיתי, וטעיתי בענק.
מדובר ביצירת מופת מכל בחינה: בריאת דמויות אייקוניות ומרגשות, שהופיעו לי בחלומות בימים האחרונים ושבו את לבי עד כדי כך שהייתי צריך להזכיר לעצמי שלא מדובר בבני אדם אמיתיים, בניית מתח ועלילה מפתיעה ומורכבת ברמה שגרמה לי במהלך לא מעט חלקים מהקריאה פשוט לכסות עם היד את המשפטים בעמוד שעדיין לא קראתי כדי שלא "אספיילר" לעצמי בטעות עם עין משתוקקת, בניית עולם כל כך מפורט ומוחשי שראיתי את הרחובות שלו והרחתי את הריחות בזמן הקריאה, ובכלל, הספר הזה כל כך.. קולנועי.. יש כאן דימויים ויזואליים כל כך חזקים, שברגעים מסוימים הייתי צריך לעצור, לעצום את העיניים, ולשקוע לתוך התמונה.
כמובן שיש כאן מגוון עצום של משפטים שהפכו לאייקוניים וחקוקים בתרבות הפופולרית, ומעל הכל בטח ובטח שיש כאן עומק אדיר של רעיונות פוליטיים, פילוסופיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים וכהנה וכהנה.. אורוול משלב את הפילוסופיה שלו לתוך הטקסט בגאונות חסרת רבב, ללא הרגשה של בולטות מוזרה ולא טבעית שלה (בניגוד לספר המד"ב הדיסטופי הקודם שקראתי; "המכונה נעצרת".), ובלי לכפות על הקורא את המסקנות וההשקפות שלו, אלא יותר בתור הזמנה לדיון ולתובנות של הקורא, שזו בעיניי הגדולה האמיתית של הוגים; לעזור לך לחפש בעצמך, ולא לתת לך רק את התשובות שלהם.

ועדיין, אני עם לב רץ כשאני מקליד את המילים האלו, רק ממחשבה על רגעים וקטעים מהספר הזה, האמת הפשוטה היא ששום דבר שכתבתי כאן לא עושה צדק ליצירה הזאת – ואיך לעזאזל נמלה יכולה לעשות צדק לבניין עם ניסיון לצייר אותו בחול?
אם כמוני עשיתם את הטעות של לא לקרוא את זה, אני מפציר בכם לתקן את העוול הזה לעצמכם בהקדם האפשרי. רק תצטיידו לפני כן בקצת נוגדי דיכאון, כי הו בוי זה ספר ממוטט.

נב - מה שלחלוטין כבש אותי כאן, מעל הכל, הייתה העלילה הרומנטית, ואני מאוד רחוק מהמקום הרגשי הזה כבר מספר שנים. מניח שזה מעיד על החוזק שלה, והאמת שמפתיע אותי שהספר לא זכור יותר בהקשר שלה.

10\10

עריכה: אוקיי, אולי יש משהו שהייתי רוצה ממנו עוד: הדמות של ג'וליה. זו הדמות האהובה עליי כאן והכי מעניינת. לשמחתי גיליתי שסופרת פרסמה לאחרונה רומן על הדמות שלה ספציפית, והאירועים ב1984 מנקודת המבט שלה. כנראה אקרא בקרוב.

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על 1984 - מהדורה מחודשת