ביקורת ספרותית על תרדמת בייג'ינג מאת מא ג'יאן (בנצי גורן)

ביקורת ספרותית על תרדמת בייג'ינג מאת מא ג'יאן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שני, 18 במאי, 2020
ע"י בנצי גורן

התרבות הסינית היא אחת התרבויות החשובות בעולם ולבטח החשובה והמשפיעה ביותר באסיה. מה שקורה בסין משפיע היום על העולם כולו ולמי שהיה ספק בכך, בא לעולם אותו וירוס מספר 19 והוכיח זאת בדרך לא ממש סימפטית. עם כל הכבוד לסינים אשר הם אחראים לרבות מן ההמצאות החשובות בהיסטוריה, בכל האמור לזכויות אדם בעולם, הם משתרכים אי שם בתחתית הרשימה. סין
היא אחת מהמוציאות להורג הגדולות ביותר בעולם ושם עושים זאת לא רק על פשעים אלימים.

אחד הארועים המכוננים בהיסטוריה הסינית ולבטח בהיסטוריה המודרנית של המדינה, היה המחאה בככר טיאננמן, מחאה שהחלה ביום 15 באפריל 1989 והסתיימה ביום 4 ביוני עם אותו טבח נורא שביצעו השלטונות הסינים. אגב 4 ביוני: אסור בסין להזכיר את התאריך הנורא כדי לא להרגיז את השלטונות. שם הקוד של ה-4 ביוני הוא 35 במאי, ממש כשם ספרו הידוע של אריך קסטנר.

עלילת הספר מתרחשת בשני מישורים: המישור הראשון הוא מונולוג של גיבור הספר, דאי ויי השרוי עתה בתרדמת לאחר שנפגע בראשו בזמן המחאה בכיכר. יותר מעשור שנים הוא מרותק למיטתו כאשר מבחינה רפואית הוא צמח והוא מטופל על ידי אמו. הוא צמח אך הוא שומע, מרגיש ובמחשבתו הוא יכול להגיב.

במישור השני מספר לנו גיבור הספר על הימים שלפני אותה פגיעה והוא מתחיל עם ספורים על עוולות המשטר והפשעים הרבים אשר לו אחראים השלטונות. לדאי ויי יש חשבון ארוך עם המשטר: אביו המנוח סומן לפני שנים כאחד מאוייבי העם ושנים ארוכות ישב בכלא במחנות הכפייה. הסופר מוביל אותנו דרך כל האירועים המובילים למחאה בכיכר טינאננמן, ההכנות למחאה, הויכוחים והדיונים בין הסטודנטים, המחאה עצמה עד לדיכויה ביד ברזל ביום 4 ביוני (או אם תרצו – 35 במאי). לקראת סיום הספר מגיע המחבר למסקנה כי "סין היא בית סוהר אחד גדול".

גם היום, למעלה מ-30 שנה מאז אירועי טיאננמן, סין היא עדין רודנות. אולי גמישה מעט יותר ממה שהיתה פעם, מעצמה כלכלית (ה-2 בתבל אחרי ארה"ב), פתוחה יותר למערב אך עדין רודנות.

מכיוון שהנושא קרוב לליבי, נהניתי מאוד אבל אני חייב להודות שללא כל קושי ניתן היה לקצר את 672 עמודי הספר ב-150 לפחות מבלי שהיה נגרע ממנו דבר. ניתן היה לעשות זאת בעקר בכל האמור לפרוט היתר על ההכנות למחאה, הפרטים הטכניים שלה והדיונים האידיאולוגים. לא הרגשתי שכל אלו תורמים משהו להבנת הנושא או התפתחות העלילה.

זהו ספר חזק ונוקב לא רק בגלל הסיפור האמיתי עצמו אלא גם בשל הצגת הנושא על ידי מישהו המכיר אותו מבפנים.

4 כוכבים בסולם גורן.

26 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על תרדמת בייג'ינג

טוקבקים

+ הוסף תגובה

בנצי גורן	בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים) סוריקטה, אשמח לקרוא את רשמייך.
סוריקטה	סוריקטה (לפני 5 שנים ו-4 חודשים) אני אנסה להשיג אותו. תודה.
בנצי גורן	בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) תודה פ"צ.
פרפר צהוב	פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) בת-יה, בעניין "בנו של אדון היתומים", השאלה האם הסיפור מתאר את המציאות בצורה אותנטית או את דמיונו של הכותב.
פרפר צהוב	פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) תודה בנצי. כמו תמיד העשרת אותנו בעוד ספר מעניין. לסיני הממוצע אין מגע רב במיוחד עם השלטונות, ולכן אינו חש בדיכוי. לעומת זאת, מי שיאמר דבר מה שלא נשמע טוב לשלטונות, גורלו כנראה לא יהיה מזהיר במיוחד. הסינים מתייחסים לאסירים כאל רכוש המדינה, במיוחד כלפי אסירים פוליטיים, ויש חשש כבד שהם משתמשים באיברי אסירים להשתלות, כאשר האיברים נקצרים מהם נגד רצונם ובעודם בחיים. הסינים גם מגבילים את כל עניין חופש המידע, ולכן גוגל, יוטיוב ואתרים דומים חסומים בסין (החסימה ניתנת למעקף בטלפונים שבהם מותקן VPN , אך יש מקרים בסין שבהם נערכות בדיקות, בעיקר אצל סינים, לבירור אם התקינו תוכנות כאלה). סרט מעניין: https://www.letterfrommasanjia.com
סימליה	סימליה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) תודה רבה בתיה, אכן את צודקת. הוספתי לרשימת הקריאה :)
בנצי גורן	בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) תודה לך בת-יה.
בת-יה	בת-יה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) בנצי גורן, תודה. אכן סין המתעתעת היא נושא כואב. סימיליה, אם את מתעניינת בצפון קוריאה ממליצה לך לקרוא את: "בנו של אדון היתומים". אמנם בשנים האחרונות יש שם קצת יותר פתיחות, אבל הסה"כ נשאר אותו הדבר. https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=966990
סימליה	סימליה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) תודה בנצי על ההמלצות. נשמע מעניין. נכון צפון קוריאה עדיין סגורה וכן הם מאפשרים תיירות אבל בתנאים מחמירים. אם התייר עושה עבירה חמורה שלא מוצאת חן בעיני הקוריאנים הוא מקבל עונש חמור וקשה לצאת משם. שמעתי סיפורים על תייר אמריקאי שלקח שלט של הצפון קוריאנים והוא הסתבך קשות ויש כתבה של הישראלי שהצליח להיכנס לשם והוא מספר ששמים עליך עין על כל דבר שאתה עושה. https://www.youtube.com/watch?v=1Vx09SEHJQY https://www.youtube.com/watch?v=gtXN2U1-Zjg מחשבות אני מכירה את הרופא הטוב ואני רואה את הסדרה האמריקאית דווקא את הקוריאנית לא יצא לי. ממליצה גם על הסדרה "הקיסרית". אחפש את מזמור המוות נשמע לי מעניין.
בנצי גורן	בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) מחשבות, יצא בשנת 1987.
מורי	מורי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) הקיסר. האחרון זכור לי מלפני עשרות שנים.
מורי	מורי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) סימיליה, גם לי יצא לאחרונה לצפות בשתי סדרות ד. קוריאניות: מזמור המוות ורופא טוב. עולם אחר בהחלט. האמריקאים העתיקו ויצרו את הרופא הטוב.
בנצי גורן	בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) תודה חני. שונרא, אכן כן. סימיליה, תודה לך. אני מכיר היטב את ההיסטוריה הסינית ואפילו צפיתי לאחרונה שוב בקיסר האחרון של ברטולוצ'י. בניגוד לסין, צ' קוריאה עדין סגורה אם כי גם בענין הזה כבר יש סדקים ראשונים והם החלו להתיר תיירות נכנסת. ממליץ לך על הספר ביתו של הקליגרף.
סימליה	סימליה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) יופי של חוות דעת בנצי ונשמע מעניין. בשנים האחרונות אני מתעניינת בתרבות הסינית ובתרבות הקוריאנית. אני רואה דרמות דרום קוריאניות וצופה ברדיו הבינלאומי של סין של השדרן איציק הסיני. מאוד מעניין ואני ממליצה לך להסתכל. לגבי התרבות הסינית, נכון יש שם רודנות. בעבר הייתה שושלת מונרכית ואז קמה המפלגה הלאומית הסינית שנשענה על ערכי הדמוקרטיה במנהיגותה של סון יאט-סן ואחר כך בהמנהגתו של צ'יאנג קאי שק. צ'יאנג קאי שק הנהיג את סין במהלך מלחמת העולם השניה וסין הייתה חלק מבעלות הברית. אחר כך היתה מלחמת אזרחים בין קוומינטנג (המפלגה הלאומית של סין) בראשות צ'יאנג למפלגה הקומוניסטית. בעקבות המלחמה עלתה המפלגה הקומוניסטית לשלטון בסין ובעקבותיה המשטר הדיקטטורי שאנחנו מכירים היום. הוא ומפלגתו נאלצו לסגת לאי טיוואן ושם שימש כנשיא הרפובליקה הסינית עד יום מותו. צפון קוריאה נחשבת למדינה דיקטטורית יותר מסין אם אני לא טועה. https://www.facebook.com/crihebrew - קישור לרדיו הבינלאומי של סין
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) סין היא אימפריית רשע גם בכל מה שקשור לבעלי חיים.
חני	חני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים) אני חושבת שהסינים תמיד בגדר אומה שלא תמיד מובנת עד הסוף החל בשפת הגוף העצור אל מול הזרימה הנפלאה של צ'י קונג ותורות לחימה. או באכזריות שסיפרת עליה.יש שם הרבה מדי ניגודים. תודה על הסקירה בנצי.