ביקורת ספרותית על פרחי הירושימה מאת אדיטה מוריס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 במאי, 2020
ע"י מורי


כשקוראים ספר על גרמנים שסבלו תחת המשטר הנאצי, בעיקר כשזה בא מעטו של גרמני, מעקמים את האף וזה מובן לגמרי.
מחנה אושוויץ שוחרר ב-27/1/1945 ע"י הצבא האדום וזה נקבע כיום השואה הבינלאומי. מלחמת העולם השניה הסתיימה ב-8/5/1945, אך האימפריה היפנית סירבה להיכנע והמשיכה בלחימה מול האמריקאים. האמריקאים עמדו מול הבחירה לסיום המלחמה דרך פלישה ליפן ומחיר נפגעים עצום או השלכת פצצה, לראשונה בהיסטוריה, בתחושת יום הדין, וסיום המלחמה במחיר נפגעים יפנים רבים. וכך, ב-6/8/1945, במטוס ה"אנולה גיי" הותקן "הילד הקטן", הכינוי לפצצה, ובטיסה ללא פגם הוטלה הפצצה הראשונה על הירושימה, שהביאה למותם של 135,000 בני אדם, מתוכם 108,000 אזרחים, כשלושה חודשים תמימים לאחר סיום המלחמה בחזית אירופה. שלושה ימים לאחר מכן הוטלה הפצצה השניה על נאגאסקי. למה היו צריכים לחכות שלושה ימים ולמה המחיר הנורא הזה, זה לספרים אחרים וזה כמובן לא לגמרי מובן.
אדיתה מוריס השבדית שהתה זמן מסויים ביפן והכירה דרכיה. בפרץ של כתיבה היא שמה עצמה בנעליהם של היפנים וכתבה כתב הגנה על יפן, במיוחד על המסכנים שנאלצו לספוג את מוראות הלחימה הגרעינית, נותרו בחיים, מצולקים בגופם, בנפשם ולפעמים גם וגם.
ולאחר שכל זאת נאמר, אגש בלב תמים ובלתי משוחד לספר.
יוקה-סאן קשת היום משכירה חדר מביתה לכל מי שמחפש חדר להשכרה. אמריקאי מחפש חדר להשכרה, צעיר שנשלח ע"י אביו למשימת סחר בהירושימה. יוקה-סאן מכנה אותו סאֶם-סאן, שם גנרי, ומשום שהיא יודעת אנגלית קל לה לתקשר עמו ולתרגם עבורו. תוך ימים התחבב סאֶם-סאן על המשפחה ומנסים למנוע ממנו מה קרה במקום רק לפני 14 שנה. אבל סאֶם-סאן הוא אמריקאי והוא מבני אותו עם שהטילו את הפצצה וקשה לשתוק. היפנים עם מנומס והם לא מטיחים אמיתות באורחיהם, אותם יש לכבד בכל מקרה. סאֶם-סאן היה רק נער כשהנורא מכל קרה ואט אט הוא שומע דברים מפורשים ואנו עמו מזדעזעים.
כשהנורא מכל קרה, באותו בוקר ב-8:15, מי שמת מת. מי שנותר וצלקותיו עמו, הנפשיות כמו הגופניות, לפעמים גם וגם, נושא/ת גם פצצה גנטית מתקתקת גם כשגופנית לא היתה כל פגיעה. לפעמים הפגיעה מדלגת דור והעיוות נוצר רק בדור הבא והיילוד נולד מעוות. סירוב הנישואים עם הנפגע(ת) בא אוטומטית בעם קפדן כמו העם היפני. שאלו את אחותה של יוקה-סאן, אוהטסו. אם האמרקאים לא פגעו, היפנים השלימו את הפגיעה.
וכך, תוך זמן קצר בא תורו של פומיו, בעלה של יוקה-סאן לבוא בחשבון הפצצה, 14 שנים לאחר הנפילה. סאֶם-סאן מביט חסר אונים, אינו מאמין שמישהו מבני עמו עשה דבר נורא שכזה. ומה אשמים הכלבים?
בעקבות הספר הוקמה קרן הירושימה ע"ש אדיתה ואיירה מוריס, המחלקת פרסים כל שנה שניה לאלה המקדמים שלום באמצעים שונים באזורים המצויים בסכסוך.
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ההפצצה השניה היתה אכן מלאת תקלות, אבל שלושה ימים גורליים?
ראובן (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אגב הפצצות על יפן-נגסאקי היתה מטרה חלופית. הפצצה היתה אמורה להיות מטולת על קוקורה,
אך תנאי ראות לקויים שמנעו את המטרה הפנו את המטוס לנגסאקי.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זה באמת היה מוזר, שלושה ימים ועוד פצצה.
ראובן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
בת-יה, מסכים שזה לא קשור למלחמה. זו דוגמה למעללי ינקי דודל.דברים רעים קורים לא רק במלחמות.
בעניין המלחמה-אולי אם היו מחכים שבוע אחרי הירושימה היו היפנים נכנעים? לעולם לא נדע אבל ינקי דודל מחק עוד עיר.
או להשליך את הפצצה לים(היו לפחות שתיים)- קרוב מספיק לגרום נזק מסויים, לתת ליפנים להבין שמדובר במשהו אחר לגמרי, רחוק מספיק למנוע הרג המוני ואולטימטום-כניעה או שעוד שבוע זו תהיה טוקיו.מי יודע?
בת-יה (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ראובן, ניתוח של רע וטוב במלחמה אפשר לעשות רק אחרי המלחמה.
ושמיכות נגועות לאינדיאנים לא קשורות לכאן בכלל. זה לא היה קשור למלחמה. באותה מידה אפשר להמשיך לעבדות ועוד.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מה, גם האמריקאים לא בסדר? חשבתי שרק אנחנו.
ראובן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
שתי ערים יפניות,רבע מליון איש שהפכו לאפר,למשל. שלא לדבר על הקרינה שנותרה שנים רבות.
(אפשר לטעון שזה היה להפסיק מלחמה שאולי היתה גובה יותר קרבנות).
היפנים לא עיכלו את הירושימה ושלושה ימים אחרי נמחקה נגאסקי.
שמיכות נגועות כינים לאינדיאנים.
כליאת אזרחים אמריקאים ממוצא יפני במחנות.
הרס מאסיבי ואלפים רבים שניספו בדרזדן ועוד ערים גרמניות,אזרחים.
וייטנאם וקוריאה כולל שימוש ב-agent orange
שעד היום הוייטנאמים לא סולחים.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
איזה רע עשו האמריקאים?
ראובן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
היפנים היו סדיסטים מחרידים. הפצצות נרחבות על סין,יחס ברוטאלי לשבויים.
האמריקאים,לפחות,עם הרע שעשו-תרמו הרבה לאירופה עם הפלישה לנורמנדיה ותכנית מרשל.
בנצי גורן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
היפנים לבטח אינם צדיקים וכמובן שגם האמריקאים אינם כאלו. ומבלי להיכנס לדיון ההיסטורי הזה שיש לי מה לומר בו (זה פשוט לא נראה לי כל כך רלוונטי לביקורת הספרותית), הספר חזק ומרגש.
בת-יה (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מסכימה עם כל מה שכתב כאן פרפר צהוב, ורק מוסיפה שהיה צורך בהשלכת הפצצה כי לא היה עם מי לדבר על הפסקת הלחימה.
היפנים, ובראשם המלך, היו שיכורי מלחמה אכזריים. שרצו רק להמשיך ולהיות אכזריים. והעם, שהולעט כל השנים על מלך שהוא שליט אלוהי, לא עשה דבר כדי להתנגד למלך. הפצצות שהוטלו היו בעיקר כדי "להעיר" את תושבי יפן. הרי ברור שאף אחד לא נלחם עם פצצה כזאת בחיילים. ועובדה, שאפילו פצצה אחת לא הספיקה. רק אחרי הפצצה השניה המלך הבין שהוא בבעיה. לא לחינם האמריקאים הוציאו אחרי הפסקת האש את המלך ל"טיול" ברחובות, ודאגו שהתושבים יראו אותו, ויבינו שהוא בסך הכל בן אדם.
והשאר היסטוריה...
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חני, יפן התחילה במלחמה עם סין עוד לפני כניסת אירופה למלחמה.
כבר ביולי 1937 היפנים פתחו במלחמה עם סין שנמשכה לתוך תקופת מלחמת העולם השניה באירופה, ויש הרואים בה חלק ממלחמת העולם השניה.
אחד האירועים הידועים לשימצה הוא "טבח נאנג'ינג", המכונה גם "אונס נאנג'ינג", שבו היפנים רצחו לפי הערכות עד 300,000 סינים ואנסו אלפי נשים סיניות במתקפה על נאנג'ינג..
הצבא היפני השתמש בשבויים סינים כמטרות אימון לדקירה בכידון.
הסינים לא היו "טלית שכולה תכלת" בינם לבין עצמם, אך הגורם האגרסיבי במזרח היו היפנים.
חני (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פרפר התכוונתי שיפן ניצלה את המלחמה באירופה
להשתלט על מושבות באסיה.
רצו להעיף את האמריקאים מאסיה.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פרפר צהוב הספר אינו "מוטה" לטובת יפן.
אם כבר - הוא מוטה לטובת קורבנות חפים מפשע שיש גם במשטרים מרושעים, ושיכולתם להתנגד למה שמחליט המשטר שלהם לעשות פחותה מאפס (אם זה אפשרי מתימטית)

הופכים את אותם קורבנות לאשמים. הם "היפנים", "הגרמנים", "הרוסים", "האירנים" ובכך אנו יוצאים ידי חובתנו כשופטים.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חני, היפנים נלחמו ישירות באמריקאים. ההתקפה היפנית על פרל הרבור היתה זו ששכנעה את האמריקאים להכנס למלחמה, לאחר שניסו להמנע מכך. היפנים תקפו בחזיתות שונות במזרח אסיה שבהן היו בסיסים אמריקאים. אולי צריך להודות ליפנים שתקפו את ארה"ב, אחרת מי יודע איך המלחמה היתה נגמרת.
חני (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
בוא נאשים את יממוטו פרפר:). אם אני זוכרת נכון
היפנים חשבו רחוק..
רצו להשתלט על עוד ארצות באסיה.
הנאצים כבר היו במסע הרג משלהם
ורק האמריקאים הפריעו ליפנים לנצל
את המומנטום שגרמניה זרעה בעולם.
אולי ואם היפנים לא היו יומרניים
כל כך לדחוף את ארה"ב היא לא הייתה
כה חדורת מוטיבציה לעשות כמה מהלכים
ששינו את העולם.אי אפשר לומר פה הפסד של האחד
ניצחון של השני.כולנו מפסידים במלחמות.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פעמיים יצרו נזק אטומי בכוונה תחילה, ולפחות עוד פעמיים בצורה לא מכוונת.
הספר נשמע מוטה לטובת יפן. ברור שהאזרח הפשוט לא אשם בזוועות של מנהיגיו, אך הקיסר היפני הביא את האסון על עמו בהתעקשותו להמשיך במלחמה.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה, חני. מזל שרק פעם אחת העזו לעשות נזקים נוראיים שכאלה.
חני (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ככה זה נזקי ההסטוריה אין לנו מה לעשות אתם
חוץ מלזכור מה קרה.
יופי של סקירה מחשבות.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אכן, יעל. טון מבודח וכואב כאחד.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
נשק ההרתעה האולטימטיבי. כל כך הרתעה משום הנזקים המתמשכים שבו.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
זה ספר נפלא ובלתי נשכח.
בעיקר בזכות הטון השקט והבלתי מאשים שלו.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
כמה שזה נשמע אבסורדי כל הנשק הזה של ההשמדה ההמונית הלכה למעשה שמר על השלום בעולם ותרם לריבוי שפע. כי אנשים הם(בגדול) מטבעם חזירים שמפחדים רק מכוח משחית וחמדנים אגואיסטים, לכן רק הקפיטליזם עובד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ