כל הרומנים הקודמים של קרביץ (שהם שלושה?) היו נהדרים. דווקא משום כך, אני קצת נבהל שספרו החדש ביותר עוסק בסופרים. כשסופר כותב על סופרים, זה אומר לי שאזלו לו רעיונות טובים יותר. אני לא סופר ולא במיוחד מעניינים אותי החיים של מי שמבלה את רוב זמנו מאחורי שולחן כתיבה. אני רוצה לקרוא על אנשים שיוצאים מהבית ומתמודדים בחיים של ממש -- אהבה, מוות, צייד לוויתנים, מלחמה ושלום. באותה מידה, כשבא לי לאכול נקניק, אני רוצה לאכול נקניק ולא לסייר בבית חרושת לנקניקים.