ביקורת ספרותית על אי הארגמן - הספר, המחזה ונספחים שמחקה הצנזורה מאת מיכאיל בולגאקוב
ספר טוב

---

אהבתי את הספר ''רשימות של רופא צעיר'', סך הכל כל מה שכותב בולגקוב אפשר לקרוא ותמיד אפשר להתחבר למשהו, ואני קראתי מזמן את הספר הזה. אני קורא כעת ספר אחר, אבל חלפתי על פניו היום והוא העלה לי זיכרונות, החלטתי לכתוב עליו ביקורת. אולי גם כדי לעזור לאנשים שמשוטטים באתר לדעת קצת יותר על מה כל העניין, לא יודע, אז הנה:

אני חייב לומר שהכריכה יפה והשם תופס את העין, ההקדמה מפורטת. המחזה הזה הוא מהיצירות הקטנות הללו של בולגקוב שהצללים האדירים של ''לב כלב'' ו''האמן ומרגריטה'' מאפילים עליהן. כמובן יש גם את ''הגאוורדיה הלבנה'' שטרם קראתי, שגרמה לבולגקוב להתחבב על סטאלין, ובכך לקבל שיחת טלפון שהצילה את חייו, אבל עדיין לא הצילה אותו מכוחה של הצנזורה.

בספר בולגקוב צינזר את עצמו בידיעה ברורה, אבל בקריאת כל הספר ניתן להתחבר למחזה עצמו ולהבין מה מתרחש בו.
ההתחלה מספרת על ההכנות, על אדם בשם גנדי פנפילוביץ' ועל יחסיו עם הדמויות השונות ומטיולקין התמהוני, ועל מטרתם המשותפת של כל אלו לתחזק תיאטרון ולעלות הצגה. מנהל התיאטרון ''נעדר''' ומצוי בחופשה, כולם רועדים בפניו, אני התחברתי לכל הכאוס והתככים והבלאגן שיש למחזה להציע. ומכאן מקבלים מחזה שניתן לקרוא לו מגוחך ומצחיק:

יש איזה אי שבו יושבים ילידים, שאפילו בין אלו אין רציפות אתנית או שיתוף פעולה תוסס, מדובר שם על יחסיהם של יושבי האי והאירופאים, ואפילו בינם ובין עצמם לחוד, ועוד דמויות ססגוניות. הדיאלוגים קצרים ומליציים והקריאה קלילה, לדוגמא קטע שאהבתי:

לורד: ''אוה, לעזאזל! אך בידי מי האי כעת?''.
קירי: ''בידי הנבלים קאי-קום ופארה-טטה''.

נשמע מגוחך ומשעשע לא?.

ניתן לקרוא בנסיעה קצרה ברכבת או בטיסה (במידה והקורונה תעבור)...ספר חביב, מעורר פליאה, כמיטבו של מיכאיל בולגקוב. בקרוב אולי אקרא את הגווארדיה הלבנה ולב כלב שלו, שמעתי שאלו הן יצירות מופת.

לא בין הכי טובים שלו לדעתי, אז 3.5 כוכבים שמתעגלים לארבעה.

» ביקורות נוספות של אָמוֹן
» ביקורות נוספות על אי הארגמן - הספר, המחזה ונספחים שמחקה הצנזורה