ביקורת ספרותית על פרשת קולומבוס מאת סטיב ברי
ספר בסדר

---

אוצר בית המקדש הפך לתעלומה שרבים מתעניינים בה. ויש גם מחפשים. אם הם ימצאו משהו - בספק. ראוי כאן להזכיר שבית המקדש היהודי נבזז פעמים רבות. זה התחיל עם פרעה שבזז את האוצר בזמן שלטונו של רחבעם מלך יהודה. המשיך עם עתליה ובניה שדאגו להחליף את כלי הקודש בפסלים למה שנקרא עבודה זרה, המשיך עם יהואש מלך ישראל שלקח את אוצר המקדש מאמציה מלך יהודה כדי לשלם שוחד למלך אשור, והמשיך עם הגלות לבבל, ואחר כך שיבת ציון, ואחר כך אנטיוכוס, ואז הגיעו הרומאים וגם הם שדדו את האוצר פעמיים. הראשון היה פולאטוס, שהשתמש בזהב לתשלום עבור בניה של אמת מים, וכמאה שנים אחר כך היה זה טיטוס, שצעד עם כלי הקודש לאיטליה. עכשיו, לכו חפשו.
אני עוד יכולה להבין את אלה שמחפשים את כלי המקדש באתיופיה, מתוך הנחה שמה שהגיע למצרים הוחבא לבסוף שם, אבל לחפש את הכלים האחרים?! איך שלא יהיה סטיב ברי השתמש בחיפוש של הכלים האלה לכתיבה של פרשה שמשתרעת כמעט בכל העולם. לדעתו קולומבוס היה יהודי אנוס שיצא לחפש את השבטים היהודים, בצידה האחר של היבשת, כי על פי השמועות הם חיו שם חיי דת חופשיים, וסביר להניח שהיהודים שגורשו יוכלו גם הם להגיע לארצות אלה. וכאן קיימת גם עובדה מוכחת, כי קולומבוס לקח איתו למסע הראשון יהודי דובר עברית, ולא כומר כמקובל. בסופו של דבר, כידוע הוא מצא יבשה חדשה. ודרך אגב, הוא לא ידע שזאת יבשה חדשה עד יום מותו.
וכאן, ביבשת החדשה, מתחיל הספר, שמוסיף שקולומבוס גם לקחת איתו את אוצרות בית המקדש, שהיו מוחבאים באירופה, והחביא אותם בג'מיקה. וכרגיל, כמו בכל ספר של חיפושים יש את הרשעים שמחפשים, ויש את הטובים, ועוד כל מיני דמויות שמוסיפות צבע לעניינים,
ולבסוף... טוב, לא מגלים מה קורה בספר שבו כולם רודפים אחרי כולם. רוצים לדעת - תקראו. לא רוצים - לא צריך. כי בסופו של דבר זה ספר
נוסח 'צופן... כלשהו...' כשגם הכתיבה מתאימה יותר לסרט מאשר לספר.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על פרשת קולומבוס