ביקורת ספרותית על אסטרופיזיקה למי שאין לו זמן מאת ניל דה-גראס טייסון
ספר מעולה

---

ניל דה-גראס טייסון (אולי האיש עם השם המגניב בפלנטה – no offense ז'אן-ז'אק רוסו) ניסה בספרו להפיץ את בשורת האסטרופיזיקה, ובהחלט נדמה שהצליח.

הספר אינו עוסק בפיסיקת היקום בלבד, אלא גם ביצירתו ובהתפתחותו. בתוך כך, אנו עדים לתופעות המרתקות והמסתוריות ביותר המתרחשות מחוץ לכדור הארץ, המשפיעות באופן צפוי גם עליו.

לטייסון נחשפתי לפני כמה שנים במסגרת Isaac Asimov Memorial Debate, אירוע המתקיים מדי שנה בהשתתפות פאנל מומחים הדן במיטב התיאוריות המדעיות (מומלץ בחום, קישור בתגובות).
באירוע זה, משמש טייסון, אסטרונום ואסטרופיזיקאי, כמארח המציף שאלות וסוגיות בפני הפאנל. מן הרגע הראשון נשביתי בכריזמטיות של האיש, המלווה בקול הרדיופוני המהפנט בעולם. המשכתי לעקוב אחר פועלו, ושמחתי למצוא את ספרו בחנות הספרים.

נהניתי מרובו המכריע של הספר, לרבות הפרק הראשון הכביכול בעייתי. הפרק הראשון מהווה מעין משוכה לקריאה, אך לא כזו ששווה לחרוק בשבילה שיניים. ניתן להמשיך בחדווה לשאר הפרקים. מוטב היה לו הוסיף טייסון איור הממחיש את היררכיית החלקיקים האלמנטריים ומספר ביאורים בנושא. ההמלצה שלי היא לא להיחפז ולחזור במידת הצורך על הקריאה (אני קראתי את הפרק פעמיים). כמו כן, לא להירתע מפנייה לאינטרנט להשלמת פערים.

מספר הגיגים שתפסו את תשומת לבי -
גלקסיות ננסיות, כוכבים נמלטים, חומר אפל ואנרגית הריק (שמעריכים כי אחראית על התפשטות היקום), מרתק כמה מתחולל בין הגלקסיות, בריק החבוי מהעין וצפון החידות. הגלקסיות מסתבר הן לא העיקר. אם היינו מסתכלים בטלסקופ על בסיס כבידה במקום אור, הגלקסיות לא היו אלא נקודות עמומות בעוד החלל ביניהן, זוהר.

התחבבה עלי הספקולציה, שהחומר האפל אינו אלא חומר רגיל החוצה את הקרום של יקום רפאים הסמוך לנו. כך שהיקום שלנו, הינו פשוט יקום אחד בסדרה אינסופית של יקומים (בדיוק כפי שהגלקסיה שלנו, היא אחת מני מאות מיליארדים). פלנטה, כוכב, גלקסיה, יקום, איפה הגבול אתם שואלים? אינו נוכח, וזה חלק מהיופי.

בהנחה שהיקום ממשיך להתפשט, בעוד מספר מיליארדי שנים דרי כדור הארץ יהיו עדים לקוסמוס שונה בעליל מזה שנתון לנו כעת (מירב הגלקסיות תתרחקנה עד כדי יציאה מתחום היקום הנראה). זה מעורר תהייה ובעתה אמיתית אודות אילו חלקים ממנו כבר איבדנו במרוצת הזמן, ולפיכך על אילו שאלות כבר לעולם לא נוכל לענות.

התוכן שנחשפתי אליו עורר השראה למספר סיפורים קצרים שאולי אכתוב יום אחד בתחום המד"ב.

טייסון תמיד היה אשף בפישוט והנגשה, והאנלוגיות המשעשעות שלו מככבות גם הפעם. אולם, איני חושב שהספר מתאים לכולם, אלא רק לסקרני אסטרופיזיקה אמיתיים המעוניינים להעשיר את עולמם. רצוי ידע מדעי בסיסי ומוכנות להרחיב אופקים באינטרנט.

הספר חידש לי המון, והעצים את התעניינותי בתחום.
מומלץ למי שהאסטרופיזיקה בנפשו.

ארבעה וחצי כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על אסטרופיזיקה למי שאין לו זמן