ביקורת ספרותית על מצעד האיוולת היהודי - איך הפקירו אבות היהודים את עתיד עמם מאת אמוץ עשהאל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 בנובמבר, 2019
ע"י דורון נחמני


טענתו של המחבר היא שההיסטוריה היהודית היא סיפור מתמשך של מחדלים וטעויות בתחום המדיני, שלא רק שדנו את גורלו של העם לאסונות מיותרים אלא גרמו לייאוש לאומי ול'קבלת הדין' כאילו אין לעם היהודי תקווה לתחייה לאומית. עד שבאה התנועה הציונית ואמרה אחרת. הספר מקיף ביותר, מבוסס על המקורות המסורתיים ואינו מנסה להתעמת איתם, ולכן מדובר בקריאה אחרת של אותו הסיפור, הפעם תוך ניסיון להבחין בצללים שברקע התמונה. בגלל שמדובר בכותב מחונן ובעל עומק וידע רחב, אנו יכולים לראות כיצד ניתן לראות תמונה שונה מזו שעליה התחנכנו מבלי לחרוג מהסיפור המקראי ופרשנותו הקיימת. כשרואים את מלוא התמונה שהכותב חושף, מסתבר לנו שמה שאנחנו למדנו במסלול החינוך הממלכתי (לא למדתי לימודי קודש מאז) הוא בסה"כ נרטיב יחיד, מוסכם, מתוך הסיפור המלא. ובסיפור המלא יש גם נרטיבים אחרים, שונים לגמרי - זה רק עניין של בחירה שלנו.

הספר ארוך, עמוס לעייפה בפרטים, ולפעמים מתבדר. אבל מצד שני הכתיבה מרתקת, הטיעונים ברורים, רוחב הידיעה של הכותב גורם להתעלות הרוח של הקורא, וישנם אפילו פרקים של הספר שממש מרגשים - הן בתוכן והן בצורת ההצגה של הדברים ושל מסקנותיהם.

ספר מומלץ.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אודי (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
כמו בספרה של ברברה טוכמן כך גם בספר הזה. השימוש במילה איוולת לא מתאים לתיאור תוצאות של מהלך ההיסטוריה מהסיבה שההיסטוריה איננה מהלך. אין לה דרך מותוות, אין כיוון כללי. בפני כל מנהיג, מלך, קיסר עומדות אינספור אפשרויות פעולה. לכן כל בחירה שלו, קפדנית ככל שתיהיה, יכולה להניב במקרה הטוב את הרע במיעוטו. גם מזל משחק תפקיד חשוב בהיסטוריה. אנחנו יכולים לבוז למהלכים היסטוריים שגויים (כמו למשל איך היטלר ניסה לכבוש את רוסיה, הוא לא ראה שנפוליאון נכשל לפניו?) רק מכיוון שאנחנו יודעים את סוף הסיפור. זוהי חכמת הבדיעבד. וזוהי חכמה קטנה מאוד.
היסטוריה היא היחס של החברה לעבר שלה בהשוואה ליחס של אותה החברה לאותו עבר בזמן אחר. בכל נקודת זמן כזו יש מערכת מוסר, חוק, רוח זמן שונה. לכן כוח השיפוט ההיסטורי שלנו אינו יעיל כל כך.
דבר נוסף: שיפוט היסטורי הוא פוליטי לחלוטין. כל פעולה יכולה להתברר בדיעבד כשגוייה (איוולת) או כמוצלחת. דוגמא: ראו איך אנחנו מתייחסים היום להסכמי אוסלו. יש הרואים בו איוולת גמורה ויש הרואים בו מהלך מבריק ואופטימי. מי צודק?
עמיחי (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
מסקרן.
האם כותרת הספר לא מסגירה מדי את תוכנו?
מורי (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יופי של סקירה משכנעת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ