ביקורת ספרותית על 36 שאלות שבזכותן הכרתי אותך מאת ויקי גרנט
ספר טוב

---

הספר די חמוד.
אני נתקלתי במחקר שדובר עליו בספר אחר - 'אתן לך את השמש' והמחקר הזה נשאר לי בראש, וכשראיתי שיש עליו עלילה של ממש בספר, התקשתי שלא להתלהב ולרצית לקרוא אותו.
עכשיו הספר מספר על הילדי, מתבגרת בתיכון עם בעיה משפחתית שהרסה לה את השלמות של המשפחה שלה.
היא עצמה בחורה מאוד רומנטית (במובן הפילוסופי לא אהבי) אבל גם מהבנות האלו שאנשים היו קוראים להן קרציות או היפיות.

ומנגד יש את פול, בחור שעבר מספר תלעות בחייו שהפכו אותו למישהו שמעדיף להגיב להכל בצחוק וציניות.
קצת הזכיר ידיד שיש לי, יותר מידי, היה די מפחיד.
אבל לפול יש צדדים רכים שמוצגים עם התקדמות הספר, שקצת נראו לי לא הכי הגיוניים; הבן אדם הסתיר את עצמו ואת הרגשות שלו, ודווקא פתאום עכשיו הוא הרגיש בנוח להפתח?
הרגיש לי קצת מוזר, אבל הבעיה הזו לא הפריע לי במיוחד והרגישה שולית, במיוחד לקחת בחשבון שהדמות הראשית שלנו זו הילדי, כך שהתעמקנו יותר בחיים האישיים שלה, כך שהבעיה של פול לא עלתה יותר מידי, מפני שהוא לא היה תחת 'אור הזרקורים', אלא באמ שימש כדמות משנית.

והעלילה ממש זרמה, היא לא הרגישה לי מהירה מידי או איטית מידי, היא נועדה להראות את ההתפתחות של הילדי, שדי הערכתי כי זה חסר לפעמים בספרים כשהנושא הראשי שלהם זה אהבה, כך שאפשר להיות בטוחים שהספר הוא לא רק על אהבה, אלא גם על פשוט התמודדות של נערה שחושבת רחוק מידי בחיי היומיום שלה.
אבל ברור שיהיו קלישאות, אבל לא המייגעות.

מעבר לכך, הכתיבה הייתה נחמדה, לצערי לקח לי הרבה זמן לקרוא את הספר בגלל שהתגייסתי, והזמן היחיד שהיה לי לקרוא זה בנסיעות ובבית, אבל בבית הייתי עייפה מידי כדי לקרוא.

כך שלסיכום, הספר היה ממש מקסים, הרבה פעמים חייכתי כשקראתי אותו, והוא עודד לי את המצב רוח.

» ביקורות נוספות של Drunk Reader
» ביקורות נוספות על 36 שאלות שבזכותן הכרתי אותך